בית המשפט קבע שבית החולים רמב"ם התרשל כשחרף נורות אדומות לא הפנה את ההורים לייעוץ גנטי, באמצעותו ניתן היה לאבחן את הבעיה ולהפסיק את ההיריון. סכום הפיצוי ייקבע בהמשך
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של הורים לבת 24 הסובלת מליקויים בריאותיים קשים, נגד בית החולים רמב"ם והמדינה, בעילה של הולדה בעוולה. לטענת התובעים, בעקבות התרשלות בית החולים ועובדיו לא הופסק ההיריון על בתם, ונגזר עליה לחיות עם נכות. השופט עודד שחם קבע שהפניית ההורים לייעוץ גנטי עקב נורות אדומות שנדלקו במהלך ההיריון, הייתה קרוב לוודאי חושפת את הבעיה הלבבית ומביאה להפסקתו.
תחילת הפרשה בספטמבר 1999, אז אושפזה האם בבית החולים בשבוע ה-24 להריונה. סיבת האשפוז הייתה חשד לירידת מים ומיעוט מי שפיר. בדיקות נוספות העלו בהמשך מיעוט חמור של מי שפיר, ובנסיבות אלה החליטו ההורים לא לקחת סיכון ולבצע הפלה.
בקשתם כבר התקבלה וניתן אישור להפסקת ההיריון. אלא שאז, עם הגעת האם לביצוע ההפלה, מצא הצוות הרפואי שחל שיפור בכמות מי השפיר והוחלט לחכות עם ההפלה. לבסוף כאמור, ההיריון לא הופסק והבת נולדה כשהיא סובלת מליקויים בריאותיים, ביניהם מום בלב ופגיעה נוירולוגית הכוללת רמת אינטליגנציה נמוכה, פגיעה במוטוריקה העדינה, קשיים בדיבור, בראייה וביכולות לימודיות.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט באוגוסט 2015 טענו ההורים כי הנתונים שהיו בידי הרופאים חייבו להפנות אותם לייעוץ גנטי. לטענתם, ייעוץ כזה היה מוביל לעריכת בדיקת אקו לב שהייתה מגלה את המום הלבבי. לטענתם, בהתחשב במום הייתה הוועדה מחליטה על הפסקת הריון והם היו פועלים כהחלטתה.
מכאן, לשיטתם, שבית החולים התרשל בהולדת בתם בעוולה, ועליו לפצותם.
המדינה: בעיה בשליה
מנגד טענה ההגנה כי האם אושפזה מלכתחילה בשל פגיעה חולפת בתפקוד השליה שלה, ולא מדובר בבעיה שייעוץ גנטי רלוונטי עבורה. בהקשר לכך העיד מומחה מטעם הנתבעים כי האם "דיממה לפני ואחרי מי השפיר וחלבון עוברי היה גבוה", כך שנתוני המקרה מכוונים לבעיה שאינה גנטית אלא "טכנית מכאנית".
אבל השופט שחם כתב שקשה לקבל את עמדת ההגנה. כך למשל, התיעוד הרפואי מזמן אמת הראה שמיעוט מי השפיר התרחש מסיבה "לא ברורה", ולאו דווקא בשל בעיה בשליה. מהתיעוד אף עולה שבעיית מיעוט מי השפיר שבה והטרידה את הרופאים, בניגוד לעמדת מומחי ההגנה לפיה דובר על בעיה חולפת.
"יוצא, כי בעיה בתפקוד השליה אינה יכולה להסביר את מיעוט מי השפיר וההאטה בגדילה", כתב השופט, כשלדבריו "במצב זה יש יסוד מוצק לעמדת מומחה התובעים לפיה היה מקום להפנות את ההורים לייעוץ גנטי".
בין הצדדים ניטשה אמנם מחלוקת אם באותה תקופה הייתה בכלל ברמב"ם מחלקה לייעוץ גנטי, אלא שהשופט הדגיש כי המחלוקת חסרת חשיבות, שכן ניתן היה להפנות את התובעים גם לייעוץ במסגרת רפואית אחרת.
לדברי השופט, סביר להניח שבמסגרת ייעוץ גנטי ההורים היו מופנים לבדיקת אקו לב, באמצעות ניתן היה לגלות את המום הלבבי של הבת. גילוי כזה היה מביא להמלצה על הפסקת הריון, אותה היו ההורים לבטח מיישמים לנוכח עמדתם הזהירה בזמן אמת. בנסיבות אלה הוא נקבע שבית החולים התרשל באבחון התסמונת הגנטית והנתבעים אחראיים לנזקים הקשורים בתסמונת זו.
בקרוב יתקיים דיון ראשון בשאלת הנזק והפיצוי לתובעים.
- ב"כ התובעים: עו"ד א' רוזנווסר, עו"ד ר' שולמן ועו"ד א' לוטן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ד' לוין ועו"ד א' סאנאנס
עו"ד ליאורה כהן
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.