הקבלן הורשע בהפרת זכויות סוציאליות של עובדי אבטחה, שמירה וניקיון שהעסיק. ערעור שהגיש לבית הדין הארצי לעבודה נדחה באחרונה והשופטים הדגישו את היקף העבירות והעובדה שנעשו כלפי אוכלוסייה מוחלשת.
בית הדין הארצי לעבודה דחה באחרונה ערעור של קבלן כוח אדם על קנס של מיליון שקל שהוטל עליו עקב הרשעתו בהפרת זכויות סוציאליות של עובדים. הקבלן הודה במסגרת הסדר טיעון שלא שילם שכר לעובדיו, נמנע מתשלום פדיון חופשה, לא העביר כספים שנוכו מהשכר ליעדם ופיטר עובדת במהלך חופשת לידה. בערעור הוא טען שהעונש מוגזם ואינו מביא בחשבון את מצבו הכלכלי הקשה אך השופטת סיגל דוידוב-מוטולה מצאה את העונש ״סביר, מידתי והולם״.
בין השנים 2012-2013 הוגשו נגד קבלן כוח אדם שניהל חברות למתן שירותי אבטחה, שמירה וניקיון שישה כתבי אישום בבתי הדין האזוריים לעבודה. הוא הואשם בהפרת זכויות של עובדים שהעסיק דרך החברות: אי תשלום שכר לששה עובדים שהועסקו כמאבטחים, הפרת החובה לשלם פדיון חופשה שנתית, אי העברת סכומים שונים שנוכו משכר העובדים עבור דמי חבר ליעדם, מסירת תלושי שכר חסרים ופיטורי עובדת במהלך חופשת לידה.
באפריל 2015 הגיעה המדינה להסדר טיעון עם הקבלן שבמסגרתו הוא הודה בעבירות שיוחסו לו. בגזר הדין בית הדין התייחס לחומרת העבירות – פגיעה בזכויות סוציאליות של עובדים שמשתייכים למגזר מוחלש ומספר העובדים שכלפיהם בוצעה העבירה. הוא דחה את טענת הנאשם כי מצבו הכלכלי קשה וציין כי הוא לא נטל אחריות על מעשיו והמשיך בהתנהלותו המקפחת. לנוכח מכלול השיקולים החליט בית הדין לגזור על הקבלן קנס בסך 1,000,000 שקל או 10 חודשי מאסר תמורתו. נקבע שהקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים של 100,000 שקל.
בערעור שהגיש הקבלן לבית הדין הארצי לעבודה הוא טען שהקנס שאינו סביר ולא מתחשב במצבו הכלכלי הקשה. הוא הדגיש שלא התכוון לפגוע בזכויות העובדים ומדובר ב״כשלי ניהול״ שהוא אישית לא היה מעורב בהם.
המדינה מנגד ביקשה להותיר את גזר הדין על כנו. היא הדגישה את חומרת העבירות והיקפן וציינה שהמערער אמיד ובעל שלוש דירות בנוסף לנכסים ששייכים לו אך רשומים על שם אשתו וילדיו. כמו כן לדבריה, הוא עובד ומשתכר כמנהל בפועל של חברות כוח אדם שאינן קשורות אליו באופן פורמלי.
עונש סביר
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה מבית הדין הארצי לעבודה דחתה את הערעור. היא ציינה שהמערער לא הוכיח שמצבו הכלכלי קשה ולא מסר מידע או מסמכים ביחס לנכסים שברשותו, חשבונות הבנק או נתונים אחרים שיכולים לתמוך בטענה.
השופטת כתבה שלא ניתן להתעלם מהיקף העבירות שביצע המערער, הן מבחינת מספר העובדים שכלפיהם הופרו הוראות החוק והן מבחינת מספר החודשים שבהם נמשכה ההפרה.
השופטת קבעה שטווח הענישה המקובל בעבירות בהן הורשע המערער נע בין כ-900,000 שקל ברף התחתון לבין 8 מיליון שקל ברף העליון. היא הוסיפה שבנסיבות אלה מדובר בעונש סביר, מידתי והולם שלוקח בחשבון את מכלול מעשיו של המערער והפגיעה השיטתית בזכויות סוציאליות של עובדים מוחלשים, תוך ״עשיית מעשים אקטיביים שנועדו להקשות עליהם את אכיפת זכויותיהם״.
עם זאת, השופטת פרסה את הקנס ל-60 חודשים.
השופטים רונית רוזנפלד ואילן איטח הצטרפו לפסק הדין.
- ב״כ המערער: עו"ד עבודה אהרן פרקש (מטעם הסנגוריה הציבורית)
- ב״כ המשיבה: עו"ד אנט שקורי-פליישמן, עו"ד רנין יעקב-מנסור
עו"ד מידן גריסרו
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.