קבלן שלקה באירוע מוחי יום אחרי ויכוח יוכר כנפגע בעבודה

ביטוח לאומי סירב להכיר באירוע וטען כי הלחץ בו היה נתון הקבלן לא היה חריג. בית הדין קיבל את התביעה לאחר שהתרשם בין היתר כי מבחינה סובייקטיבית הקבלן היה במתח קיצוני.

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי קבלן שלקה באירוע מוחי ב-2015 יוכר כנפגע בעבודה. הקבלן התרגז על עובד של קבלן משנה שלו בשל קצב עבודה איטי. למחרת האירוע הוא לקה בשבץ. בית הדין דחה את טענת ביטוח לאומי כי השבץ נובע מעברו הרפואי של התובע ומצבו הבריאותי הכללי וקבע כי יש קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין האירוע המוחי.

בתביעה סיפר הקבלן כי ביוני 2015 זכה במכרז לביצוע עבודות שיפוץ ב-19 גנים במועצה המקומית אבן יהודה. הוא התחייב לסיים את השיפוץ עד סוף אוגוסט של אותה שנה ונעזר בקבלן משנה.

בגנים התקיימו קייטנות בשעות היום ולכן עבודות השיפוץ החלו אחר הצהריים. בשל גודל הפרויקט ולוח הזמנים הקצר הוא נדרש לעבוד יום ולילה מאחר ואי עמידה בתנאי המכרז עשויה הייתה לגרור חילוט הערבות שהפקיד והטלת קנסות.

ביום בלפני האירוע המוחי בשעות אחר הצהריים הוא הגיע ליישוב ומצא כי קצב העבודה איטי ואינו מתנהל לרוחו כך שלא ניתן יהיה לסיים את השיפוץ כמתוכנן. באותו יום התפתח ויכוח סוער בינו לבין מנהל הרכש של קבלן המשנה. בתום הוויכוח ובעודו נסער ועצבני הוא שב לביתו, התקלח והלך לישון. למחרת קם משנתו עם הפרעה קשה בדיבור. הוא התפנה בכוחות עצמו לחדר המיון שם אובחן שבץ מוחי.

לדבריו, מה שגרם לאירוע המוחי היה הכעס האדיר והדחק הנפשי החריג אליו נקלע כתוצאה מהבנת ההשלכות הקשות בהן יהיה עליו לשאת בשל אי עמידה בתנאי ההסכם.

ביטוח לאומי טען מנגד שלא מדובר באירוע חריג ועבודת התובע מתבצעת מטבעה בלוחות זמנים קצרים. הוא הדגיש כי במועד האירוע לתובע היה עוד חודש וחצי להשלמת הפרויקט.

אך סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת רוית צדיק, התרשמה כי מבחינה סובייקטיבית התובע היה שרוי בלחץ ממשי אמיתי.

היא קבעה כי הוויכוח שהתפתח בינו לבין עובד קבלן המשנה היה אירוע חריג שכן במועד זה התבררה לתובע חוסר היכולת לסיים את הפרויקט בזמן. לכך מצטרפת העובדה כי למחרת הוויכוח כבר בשעות הבוקר לקה התובע באירוע המוחי.

מתח וסטרס

השופטת מינתה מומחית רפואית לבחינת הקשר הסיבתי בין הוויכוח לבין השבץ. המומחית ציינה כי התובע סבל קודם לאירוע מיתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, עישן והיו בעברו שני אירועי שבץ. כל אלה מעלים את הסיכון לשבץ מוחי. עם זאת, בעקבות אירוע החריג והעליה החדשה ברמת המתח והסטרס נגרם לו שבץ מוחי נוסף עם הפרעה בולטת בדיבור. לכן, למרות היותו נתון בסיכון מוגבר, השבץ קשור מבחינה סיבתית לאירוע החריג.

בעוד התובע ביקש לאמץ את חוות הדעת, ביטוח לאומי טען שיש למנות מומחה נוסף או לדחות את התביעה. לטענת המוסד, המומחית התעלמה מהרקע הרפואי של התובע ומהעובדה שחלף לילה בין הוויכוח לבין התפרצות השבץ.

אך השופטת דחתה את טענות המוסד וקבעה שהמומחית הייתה ערה לעברו הרפואי של התובע ועדיין סברה כי יש קשר סיבתי בין השבץ לבין הוויכוח. בנסיבות אלה, אין הצדקה לסטות מחוות דעתה שהייתה מנומקת ומפורטת תוך התייחסות למכלול גורמי הסיכון של התובע.

ביטוח לאומי חויב בשכ״ט עו״ד בסך 7,000 שקל.

• ב״כ התובע: עו"ד אושרה קידר
• ב״כ הנתבע: עו"ד לירון דגון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.