פועל נפגע בתאונת עבודה לאחר שקיבל מכה ממיכל שהוצמד למנוף של משאית. מבטחת המשאית טענה שהוא משקר בהתבסס על גרסת נהג המשאית, אך השופטת האמינה לפועל וחייבה את כלל לשלם לו פיצויים.
השופטת סיגל דומניץ-סומך מבית משפט השלום בתל-אביב קיבלה באחרונה את תביעתו של פועל שנפגע בתאונת עבודה שבה היתה מעורבת משאית, והורתה לחברת כלל לפצות אותו, לאחר שדחתה את עמדת החברה, שלפיה הפציעה לא קשורה למשאית.
המקרה השנוי במחלוקת אירע בשנת 2012 במושב בית חנן, כאשר התובע היה בן 63. התובע טען כי נפגע ממיכל שערבב "תערובת סילו" ושהורם באמצעות מנוף על משאית, שהיתה מבוטחת בחברת הביטוח כלל.
בתביעה שהגיש נגד נהג המשאית וחברת הביטוח, התובע סיפר כיצד עמד על ארגז המשאית וחיבר רצועות אל מיכל התערובת, כאשר לפתח הנהג (הנתבע) החל למתוח את הרצועה על ידי מנוף המשאית על מנת להרים את המיכל, שהחל להסתובב ופגע בתובע. לטענתו, לפני כן הוא ביקש מהנתבע שלא להרים את המיכל, ולעשות זאת רק לאחר שיסיים לקשור וירד מהמשאית.
כתוצאה מהתאונה הוא נפגע בכתפו ונגרמה לו נכות קבועה בשיעור של 15% בשל קרע בגיד. לתמיכה בגרסתו של התובע העידו מספר עדים, ובהם רעייתו וכן מי שהזמין את המיכל למושב.
מנגד, "כלל" הכחישה את גרסת התובע, בטענה שיש בעדויות שלו ושל עדיו סתירות מהותיות. בנוסף נטען שיש לזקוף לחובתו את העובדה שנמנע מלהביא עדים נוספים כמו מעבידיו.
הנתבע – נהג המשאית – טען שהתובע לא קיבל מכה מהמיכל או מהמשאית, שכן לטענתו הוא לא להספיק להזיז את המנוף שהיה אמור להרים את המיכל. לגרסתו, התובע סבל מהתכווצות שרירים. במילים אחרות, הוא טען כי המנוף כלל לא עבד בזמן שהתובע התלונן על כאבים בכתף.
עד ישיר וניטרלי
אלא שהשופטת דומניץ-סומך קבעה כי התובע הוכיח את גרסתו, שהיתה בעיניה "גרסה עקבית המצוינת על ידו לאורך כל הדרך, הן בתיעוד הרפואי והן בגרסאות שמסר לסובבים אותו כמו רעייתו והאנשים עמם הוא נמצא בקשרי עבודה והיה צריך להסביר להם את מגבלותיו לאחר התאונה".
מעבר לכך השופטת הבהירה שגרסת התובע מקבלת חיזוק בתצהירו של האיש שהזמין את המשאית – עד ניטרלי שעמד ליד המשאית בזמן התאונה.
כמו כן, השופטת ציינה כי מעבידיו של התובע לא היו נוכחים במקום בעת התאונה, ולכן משקל של עדותם בכל מקרה היה מזערי, במיוחד משהובא עד ראיה ישיר לתאונה.
בנוסף, השופטת לא סברה שיש לייחס חשיבות גדולה לסתירות או אי דיוקים בגרסת התובע, למשל בנוגע לחלק של המיכל שפגע בו.
בתוך כך השופטת אף ציינה כי גרסת הנתבע בדבר התכווצות שרירים של התובע, פחות מתקבלת על הדעת, מה גם שהנתבע חשש משלילת רישיונו ופגיעה בפרנסתו.
בהמשך פסק הדין השופטת ניתחה את נזקי התובע, שכללו כאב וסבל (נזק לא ממוני), עזרה חיצונית, הפסדי שכר, ופגיעה בכושר השתכרות. בסיכומו של דבר, השופטת חייבה את "כלל" לשלם לתובע פיצויים בסך של 183,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 15.21%.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דוד פייל
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.