בעלת הדירה הגישה תביעת פינוי לאחר שהשוכר סירב לשלם שכר דירה וצבר חובות ארנונה ומים. השוכר טען כי נאלץ להוציא אלפי שקלים על תיקון ליקויים אך זה לא סייע בידו – הוא יצטרך לעזוב.
בית משפט השלום בכפר סבא קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהוגשה נגד שוכר שכמעט לא שילם שכר דירה וחשבונות מאז כניסתו לדירה בינואר השנה. טענתו כי קיזז את התשלומים עם תיקוני אינסטלציה כיוון שהדירה לא הייתה ראויה למגורי אדם נדחתה משום שלא הוכחה בעליל.
טרם כניסת השוכר לדירה שבכפר סבא הוא התחייב לשלם שכר דירה חודשי של 2,800 שקל ולשאת בכל התשלומים השוטפים (ארנונה, מים ועד בית וכדומה).
כבר בחודש הראשון הוא סירב להעביר את דמי השכירות בטענה שתיקן דליפה בגג על חשבונו. בחודש השלישי הוא שילם דמי שכירות חלקיים, ומאז ועד להגשת התביעה ביוני השנה הוא לא שילם דבר ואף צבר חובות ארנונה ומים.
בהגנה מפני תביעת הפינוי טען השוכר כי מאחר שהדירה לא הייתה ראויה למגורים הוא סיכם עם בעלת הדירה שעלות תיקון הליקויים שהסתכמה בכ-14,000 שקל השונים תקוזז מדמי השכירות. להוכחת טענתו הוא הביא לעדות את קבלן השיפוצים.
לגבי החשבונות הוא טען כי לא שילם ארנונה משום שהוא בתהליך מול העירייה לקבלת הנחה ושחשבונות המים צריכים להתעדכן כיוון שהיו נזילות.
אלא שבעלת הדירה הציגה אישור מהעירייה שלפיו השוכר מעולם לא הגיש בקשה להנחה או להסדרת חשבון המים. כמו כן, בעדותו של בנה הובהר כי הדירה הייתה במצב סביר וכי הדבר היחיד שאושר לנתבע הוא לבצע כמה תיקונים מינוריים בכוחות עצמו.
לא בנק להלוואות
השופטת מרב בן-ארי פתחה את פסק הדין בקביעה שלא הוכח כי הדירה לא הייתה ראויה למגורים. "תמונות חלקיות המצביעות על מספר קילופים אינן מספיקות לצורך קביעה כזו", כתבה. כמו כן, צוין כי הימנעות מתשלום שכירות אינה פתרון מקובל ואם הנתבע לא היה מרוצה מהדירה הוא יכול היה להודיע על ביטול החוזה ולעזוב.
בהמשך השופטת קבעה כי גם בהנחה שהנתבע קיבל אישור לקזז עלויות תיקונים היה עליו להוכיח את הוצאותיו.
אלא שעדותו ועדות קבלן השיפוצים היו רוויות סתירות ובאופן כללי לא מהימנות. כך למשל, בעוד שלטענת הנתבע הוא נאלץ לסדר את הגג בחודש השכירות הראשון, בפועל הוא שילם על כך כעבור כחצי שנה, לאחר שתביעת הפינוי הוגשה.
בהקשר זה השופטת הבהירה כי "הסכמה לבצע תיקונים תוך קיזוז עלותם אינה הסכמה תיאורטית, קיזוז אינו אלא תשלום בפועל כנגד תשלום בפועל. הנתבע אינו בן חורין להפוך את טענת הקיזוז ל'בנק להלוואות' על חשבון המשכירה – התובעת. קיזוז מבוצע לאחר התשלום, ולא מראש".
בהמשך נכתב באופן כללי כי "בטענת הקיזוז של הנתבע קיימות סתירות ותמיהות בנושא מועד ביצוע התיקונים, הסכום שהוסכם לשלם... הסכום ששולם בפועל ובנושא מועד התשלום".
בנוסף השופטת ציינה כי חוסר המהימנות של הנתבע התבטא גם בטיעוניו בנושא החשבונות השוטפים, כאשר הוכח שבניגוד מוחלט לגרסתו הוא מעולם לא פנה לעירייה בנושא.
מכאן, השופטת קבעה כי אי תשלום דמי השכירות והתשלומים השוטפים מהווה הפרה של חוזה השכירות ועילת פינוי לגיטימית.
לפיכך תביעת הפינוי התקבלה והשופטת הורתה לנתבע לעזוב את הדירה בתוך 3 שבועות תוך חיובו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 7,929 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד שרון גרשוני
- ב"כ הנתבע: גדי אפריאט, עו"ד מקרקעין (מטעם הלשכה לסיוע משפטי)
עו"ד יורם הכהן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.