השוטרים הגיעו לסייע למד"א לפנות את הצעיר מחשש לאלימות. במהלך ניסיון ההשתלטות עליו הוא נפל מגובה 3 קומות ונחבל. ביהמ"ש קבע שהמשטרה תצטרך לשלם לו פיצויים על נזקיו.
בפסק דין שעסק בשאלת האחריות לנזקים שנגרמו לצעיר (30) שלפני כעשור קפץ מהקומה השלישית, בזמן שהיה שרוי בהתקף פסיכוטי, קיבל בית משפט השלום בתל-אביב את הטענה כי המשטרה התרשלה בהתמודדות עם האירוע. השופט אחסאן כנעאן קבע כי השוטרים לא עשו דבר כדי למנוע מהצעיר להתפרע ולפגוע בעצמו, ולכן המדינה תצטרך לשאת באחריות ולפצות אותו על נזקיו. גובה התשלום ייקבע בהמשך.
בדצמבר 2014 הגיש הצעיר תביעה נגד המדינה באמצעות עורכת הדין טלי טרייבנד בדרישה לחייב אותה בפיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו אחרי שקפץ מחלון המטבח שבבית הוריו בזמן שהיה שרוי בהתקף פסיכוטי (סוג הנזק לא תואר בפסק הדין).
לפי גרסת התביעה, באחד מימי דצמבר 2007 התובע החל לחוש ברע, היה מבולבל ודיבר בצורה לא ברורה. לנוכח התנהגותו החריגה, הוריו חששו שהוא עומד בפני התקף פסיכוטי והתקשרו למד"א לצורך פינויו לבית החולים. צוות מד"א שהגיע למקום חשש לעלות לדירה לבדו והמתין לליווי משטרתי.
לאחר כשעתיים הגיעו 3 ניידות למקום, והצוותים עלו לדירה. אחד השוטרים נכנס לחדרו של הצעיר בלבוש אזרחי כדי להוציאו משם אך כשהצעיר יצא מהחדר הוא נבהל מכמות השוטרים הגדולה במקום, נמלט בבהלה לכיוון המטבח ונטל סכין. בשלב הזה אחד השוטרים ריסס אותו בגז מדמיע. הצעיר המבוהל עזב את הסכין, רץ לכיוון החלון ונפל אל הקרקע מגובה 3 קומות.
בתמצית, נטען בתביעה כי השוטרים התרשלו כלפיו כאשר לא השגיחו עליו כנדרש וכמצופה ולא מנעו ממנו לקפוץ מהחלון.
טענת ההגנה של המשטרה שיוצגה על ידי עורכת הדין תמר שחף הייתה כי לא היה קשר של סיבה ותוצאה בין התנהגות השוטרים לבין הנזק שנגרם לצעיר. לפי גרסתה, המקרה אירע באשמתו הבלעדית של הצעיר, שלא דאג להיות תחת מעקב רפואי ולקה לפיכך בהתקף פסיכוטי אלים שסיכן את כל הנוכחים.
למה אפשרו לו להתהלך בחופשיות?
בפסק דין שדן בשלב זה רק בשאלת האחריות, קבע השופט כנעאן כי "התקיימה חובת זהירות קונקרטית לנקוט באמצעים מגבילים כלפי התובע על מנת למנוע ממנו מלפגוע בעצמו או באחרים והמשטרה הפרה חובה זו כאשר לא נקטה באמצעים הנדרשים למניעת האירוע".
השופט ציין כי כבר בדיווח הראשוני שקיבלה המשטרה על האירוע צוין כי מדובר בחולה פסיכיאטרי "משתולל ואלים" – אינדיקציה לכך שייתכן ותידרש הפעלת כוח ואף התקבל לכך אישור ממפקד משמרת הסיור. בפועל, השוטרים לא התנהלו כנדרש.
כך למשל, השוטר שהגיע להוציא אותו מהחדר יצא משם ראשון שגבו מופנה אל הצעיר מבלי להשגיח עליו. כבר במעשה זה היו גלומים רשלנות וסיכון הנוכחים במקום.
השופט הוסיף כי השוטרים היו צריכים לצפות כאפשרות סבירה והגיונית שהתובע יתנהג בצורה אלימה ואימפולסיבית לנוכח היותו במצב שבהכרח פגע בשיקול דעתו. ודאי שלא היה קשה לחזות זאת בצל האיומים שהפטיר לעברם.
בנסיבות אלה אסור היה לשוטרים לאפשר לתובע להתהלך בחופשיות בדירה ללא השגחה אפקטיבית. למעשה, זה מה שהוביל בעיני השופט לכך שבסופו של יום התובע קפץ מהחלון ונפגע.
לפיכך נקבע כי המדינה אחראית למלוא הנזקים שנגרמו לצעיר. חומרת הנזקים וגובה הפיצוי בו תישא המדינה ייבחנו בהמשך. בינתיים היא חויבה בהוצאות משפט של 5,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.