שורשי העץ הרימו את מרצפות המדרכה והאיש נתקל בהן, מעד, ונותר עם נכות בידו. העירייה התנערה מאחריות אך נקבע שהיא התרשלה
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אורלי מור-אל הורתה לאחרונה לעיריית רמת גן לפצות אדם שנפל ונחבל ממפגע במדרכה. התובע נפל לאחר שנתקל במרצפות בולטות סביב ערוגת עץ ונותר עם נכות. נקבע כי מדובר במפגע שהיה על העירייה לדאוג לתיקונו ומשלא עשתה כן, היא התרשלה. עוד נקבע שלתובע אשם תורם כיוון שהוא יכול היה להבחין במפגע וללכת בצידה השני של המדרכה.
בתביעה שהגיש התובע (80) נגד עיריית רמת גן, הוא ביקש להטיל עליה את האחריות לנפילתו במדרכה ליד כיכר אורדע בעיר. לטענתו הוא מעד בגלל מרצפות המדרכה שהיו מורמות מסביב לערוגת עץ ששורשיו בלטו כלפי מעלה. הוא נפל על כף ידו, נזקק לטיפול רפואי שכלל גם ניתוח וריפוי בעיסוק.
התובעי הציג תמונות ממקום הנפילה בהן רואים את ערוגת העץ, כאשר מרצפות המדרכה מסביבה מורמות מעל פני המדרכה. לשיטתו, הוא מדובר במפגע ברשות העירייה ולכן יש להטיל עליה את האחריות לתאונה ולהורות לה לפצות אותו על נזקיו.
התובע צירף לתביעתו חוות דעת רפואית לפיה נותרה לו נכות בשיעור של 10% בגין מגבלות בתנועות שורש כף היד ו-5% בגין צלקת ניתוחית.
העירייה טענה מנגד שלא מדובר בהתרשלות מצידה מכיוון שלא מדובר במפגע. מפקח מחלקת גנים של העירייה העיד כי מדובר בשדרה של עצי פיקוס בני 100 שנה והגיוני שסביב הערוגה התפתחו שורשים שהרימו את המרצפות, אך לא מדובר בדבר חריג.
חוות דעת רפואית מטעמה קבעה כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 5% בלבד, בשל הגבלה קלה ביותר בטווח התנועה.
עקב השוני בין חוות הדעת הסכימו הצדדים להעמיד את נכותו של התובע בשל ההגבלה בתנועה על שיעור 7.5%, והשאירו את שאלת הנכות בגין הצלקת להחלטת בית המשפט.
"התמונות מדברות בעד עצמן"
השופט אורלי מור-אל קיבלה את התביעה. היא התרשמה כי גרסתו של התובע לנסיבות הנפילה אמינה, ומסמכים רפואיים שהציג תמכו בה. משכך היא קבעה שהנפילה קרתה עקב מתווה הקרקע ולא מסיבה אחרת.
היא ציינה כי העירייה לא הציגה ראיות לגבי עריכת בדיקות תקינות של הערוגה והמדרכה מטעמה, ולא הוכיחה שפעלה באופן מסודר ויזום למיגור מפגעים.
השופטת קבעה כי מהתמונות של מקום התאונה, ניכר באופן ברור כי הערוגה לא תוחזקה באופן סביר והיוותה מפגע שגרם לנפילת התובע. בנסיבות אלה נקבע שהנתבעת התרשלה בכך שלא דאגה לתקינות ערוגת העץ וסביבתה.
עם זאת, נקבע כי לתובע אשם תורם שיעור של 25%, שכן התאונה אירעה באור יום כאשר הוא יכול היה לשים לב למפגע ולעבור בצד השני של המדרכה.
השופטת העמידה את שיעור הנכות על 7.5% כפי שהוסכם על ידי הצדדים. היא קבעה כי לא נותרה נכות תפקודית בגין הצלקת הניתוחית, אך מדובר ללא ספק בנכות אסתטית שתלווה אותו לכל החיים ויש להתחשב בכך בקביעת הפיצוי.
בסופו של דבר נפסק לתובע פיצוי בסך 37,500 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4%, החזר הוצאות ואגרה.
- ב"כ התובע: עו"ד ניר אבישר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אייל לוי
עו"ד דוד מויאל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.