קשישה נתנה לבנה דירה – אחיו תבעו לבטל את המתנה

השופט דחה את טענת האחים שהמתנה סותרת את צוואת ההורים לפיה רכושם יחולק לילדים שווה בשווה: "הכוונה לרכוש שיישאר אחרי מותם"

בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה תביעה לביטול מתנה בדמות דירה שהעניקה קשישה לבנה בערוב ימיה. השופט פליקס גורודצקי קבע שהמתנה לא סותרת צוואה הדדית של הורי הצדדים, ובתוך כך התרשם שמדובר במחווה אותנטית שביקשה המנוחה לעשות לבנה, על רקע מגבלתו הרפואית והכבוד שהוא ומשפחתו רחשו לה לאורך השנים.

שני התובעים והנתבע הם ילדיה של אישה שהלכה לעולמה לפני כשנתיים. אבי הצדדים נפטר ב-2010, כשארבע שנים לפני כן חתם, יחד עם אשתו, על צוואה הדדית שלפיה אחרי פטירת שניהם, יתרת רכושם תחולק לשלושת ילדיהם שווה בשווה.

אלא שבטרם הלכה האם לעולמה, היא חתמה על עסקת מתנה במסגרתה קיבל הנתבע את דירתה ללא תמורה. שני ילדיה האחרים לא אהבו את המהלך, והגישו בנובמבר 2022 את התביעה לבית המשפט.

לטענתם אחיהם ניצל את חולשת אמם והפעיל עליה השפעה בלתי הוגנת, במטרה שתעניק לו את דירתה. התובעים הדגישו שעסקת המתנה התרחשה בתקופה שבה התנהל הליך משפטי לצורך מינוי אפוטרופוס עבור אמם, כך שמוטל צל כבד על כשירותה וגמירות דעתה ביחס לביצוע העסקה, וממילא יש לבטלה ולחלק את הבעלות בדירה בין שלושת האחים.

מנגד טען הנתבע שבחירת אימו לפנק אותו בדירה הייתה אותנטית, ונעשתה על רקע העיוורון ממנו הוא סובל בעין אחת, כמו גם הכבוד וההערכה שהוא ומשפחתו נתנו לה לאורך השנים. בניגוד אליו, טען, התובעים גילו כלפי אימם יחס מחפיר, ומכאן שיש לדחות את דרישתם לנתחים מהדירה.

לא מתעניינים בסבתם היחידה

תחילה קבע השופט גורודצקי שלא הוכח כי המנוחה הייתה בלתי כשירה במעמד המתנה. לדבריו, השופט בהליך האפוטרופסות התרשם שהיא הייתה צלולה לחלוטין באותה תקופה. אגב, באותו הליך שיתפה המנוחה על הרקע שהוביל אותה לתת את דירתה לנתבע בלבד. היא טענה אז כי בניה-התובעים לא נוהגים לבקר אותה בחגים, כאשר ילדיהם – שהיא הסבתא היחידה שלהם – אפילו לא מרימים אליה טלפון כדי לשאול בשלומה.

ראיה נוספת שחיזקה את גרסת הנתבע, לפיה היה הבן המועדף על אמו, הייתה בדו"ח עובדת סוציאלית שלפיו המנוחה "מאוד קשורה לנתבע ומדברת בחום על אשתו וילדיו אשר מתנהגים אליה בכבוד ואהבה, ובניו של הנתבע מפנים את חדרם עבורה כשהיא מתארחת אצלם, וישנים בסלון".

בנסיבות אלה הגיע השופט למסקנה שהדירה ניתנה לנתבע במתנה אגב כשירות וגמירות דעת מוחלטת, ומתוך רצונה החופשי והמגובש של האם.

בתוך כך, טענת התובעים כי המתנה סותרת לצוואת הוריהם נדחתה על הסף: "לא הייתה בצוואה כל מגבלה בעניין העברת הנכסים בחיי בן הזוג הנותר בחיים", הבהיר השופט. "להפך, המנוחים ציינו בצוואה כי 'במקרה של פטירת בן הזוג הנותר ברצוננו לבקש את חלוקת כל רכוש הנותר אחריו חלוקה שווה בין שלושת ילדינו'. במילים אחרות, המנוחים לא ביקשו כי בן הזוג הנותר בחיים ישמור, ככל שניתן, על מצבת הנכסים אשר הייתה להם ערב עריכת הצוואה".

יתרה מכך, השופט שוכנע שהדירה הוענקה לנתבע במתנה כדי לגמול לו על היחס שהעניק למנוחה, בשונה מהתובעים, ולא כדי לפגוע באינטרס ההסתמכות של האב המנוח.

לפיכך הוא דחה את התביעה תוך חיוב התובעים לשלם לאחיהם שכ"ט עו"ד בסך 87,750 שקל.

• ב"כ הנתבע: עו"ד דוד הולשטיין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין