הזדמנות אחרונה לרוכשי מחיר למשתכן שלא שילמו ליזמית במשך שנתיים

בית המשפט קיבל את טענת יזמית הבנייה שביקשה לבטל את ההסכם, וקבע כי הרוכשים הפרו אותו הפרה יסודית. למרות זאת, השופט נתן לרוכשים 90 יום לתקן את ההפרה, ולקבל את הדירה.

בית משפט השלום באשדוד קיבל לאחרונה את תביעתה של חברת "קלוד נחמיאס יזום והשקעות", שמכרה דירה לבני זוג ומאוחר יותר ביקשה לבטל את המכירה כיוון שבני הזוג לא שילמו. השופט יהודה ליבליין דחה את עמדת בני הזוג (הנתבעים) וקבע כי החברה פעלה כדין בכך שביטלה את הסכם המכר.

למרות זאת, השופט נתן לנתבעים 90 יום לתקן את דרכיהם ולשלם. במקרה שיעשו זאת, ההסכם יקוים והדירה תימסר להם.

הנתבעים רכשו מהחברה דירה בפרוייקט "פלטיניום" באשדוד, אותו בנתה במסגרת פרוייקט "מחיר למשתכן" של משרד השיכון. הרכישה, על סך כ-875,000 שקל, עוגנה בהסכם שנחתם ב-2012.

אלא שהנתבעים איחרו ביצוע התשלום הראשון על סך כ-174,000 שקל, אותו היו אמורים לשלם למחרת החתימה, ובפועל שילמו רק כעבור כשלושה שבועות. את יתר התשלומים הם לא שילמו כלל.

בשנת 2015 החברה הודיעה להם שההסכם מבוטל. בהמשך הגישה נגדם תביעה לפיצוי מוסכם וביטול ההסכם.  

הנתבעים טענו כי החברה היא שגרמה להפרת ההסכם, מאחר שלא סייעה להם בקבלת האישורים הנדרשים למשכנתא, ולכן הם לא יכלו לבצע את התשלומים.

עוד הם טענו כי החברה לא שלחה להם התראה בדבר הכוונה לבטל את הסכם המכר, מה גם שכחודש לפני משלוח הודעת הביטול, חתמה עימם החברה על תוספת להסכם המכר, דבר שמלמד על כך שלא היתה כוונה לבקש את ביטולו.

לחילופין, הנתבעים ביקשו שגם אם ייקבע שהפרו את ההסכם, תינתן להם אפשרות לקיים אותו תוך זמן סביר ותשלום ריביות.

הבליגה לאורך זמן

לגבי עצם ההפרה, השופט ליבליין קבע כי אכן הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית, זאת בין היתר משום שבהסכם נקבע מפורשות כי איחור של יותר מעשרה ימים בביצעו תשלום כלשהו מהווה הפרה יסודית.

בהקשר זה השופט לא נתן אמון בעדותו של הנתבע, שמסר הסברים מתפתלים בנוגע לסיבות לכך שלא שילם, וציין כי תשובות כמו ""התברברתי עם הבנקים, משכנתא ראשונה שלי" אינן תשובות טובות.

לאחר מכן השופט דחה את טענת הנתבעים בנוגע לעניין ההתראה, זאת מאחר שבהסכם המכר לא הייתה כל הראה המחייבת לשלוח התראה, אלא רק לתת לרוכשים ארכה של עד עשרה ימים בביצוע התשלומים. בנוסף, השופט הזכיר שבמקרה זה מדובר בהפרה שנמשכה על פני למעלה משנתיים.

עם זאת, כאמור, השופט נתן לנתבעים 90 יום לשלם, ורק אם לא ישלמו הקביעה כי ההסכם בטל תיכנס לתוקף. קביעה זו נבעה בין היתר מכך שהחברה הבליגה במשך תקופה ארוכה על זכות הביטול שלה, ומספר שבועות לפני הודעת הביטול אף חתמה עם הנתבעים על תוספת להסכם בנוגע למחסן שיוצמד לדירה. במעמד זה החברה לא אמרה להם דבר על כוונתה לבטל את ההסכם.

כמו כן, ניתן משקל לכך שעקב ביטול ההסכם הנתבעים עלולים למצוא את עצמם מחוץ לתכנית "מחיר למשתכן", ולאבד את ההטבה הסוציאלית.

על כך השופט הוסיף כי "מקום בו המפר מצהיר, כי בכוונתו לתקן את ההפרה, הרי שבמקרים ראויים, יש לייתן בידיו הזדמנות נאותה לעשות כן".

בנוסף לתשלומים עבור הדירה, הנתבעים חויבו לשלם לחברה פיצוי מוסכם בסך 87,413 שקל בגין הפרת ההסכם, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד דיני מקרקעין ד' מור
• ב"כ הנתבעים: עו"ד ר' מוזסון, ח' חביב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.