השופטת שוכנעה שנגרמה לנכס פגיעה תדמיתית, בשל חניה צרה מדי ותקרות משופעות. בעקבות זאת, ובגין ליקויים נוספים של היזם כמו איחור במסירה, נפסקו לתובעים 120 אלף ש'
רוכשי דירת גן בפרויקט תמ"א 38 זכו לאחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון בפיצויים והוצאות של כ-120,000 שקל; זאת, בין היתר בשל "ירידת ערך פסיכולוגית" שנגרמה לנכס שלהם, נוכח ליקויים מצד היזמית שאינם ברי-תיקון בתקרות ובחניה. בתוך כך פסקה השופטת רבקה ארד לטובת בעלי הדירה פיצויים אף בשל ליקויי בנייה, ואיחור של כשמונה חודשים במסירת המפתח.
התובעים, בני זוג, רכשו מהנתבעת, חברה העוסקת בבניית ומכירת דירות למגורים, דירת גן בת שישה חדרים ביבנה, זאת במסגרת פרויקט תמ"א 38. על-פי חוזה המכר מועד המסירה נקבע למרץ 2017 אלא שבפועל הדירה נמסרה בנובמבר אותה שנה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט סיפרו הרוכשים שכשלי היזמית כלפיהם לא הסתכמו בעמידתה בזמנים. כך, לטענתם סמוך לקבלת המפתח הם נחרדו לגלות ליקויי בנייה רבים, שהתבטאו בין היתר ברטיבות, שיפועים בתקרות ורוחב חניה צר מדי. בשל האיחור במסירה, הליקויים שנמצאו, ירידת הערך כתוצאה מהם ועוגמת הנפש שנגרמה להם, עתרו בעלי הדירה לפיצוי בסך מיליון שקל.
לעומתם טענה היזמית שמדובר בתביעה מנופחת שמטרתה להתעשר שלא כדין. לגבי האיחור במסירה נטען שהתובעים יכלו לקבל את הדירה במועד מוקדם יותר, אלא שהם סירבו לכך במטרה לקבל פיצוי. בכל הנוגע לליקויים טענה הנתבעת שהיא תיקנה את כולם לשביעות רצון הרוכשים, כך שאין לה על מה לפצות.
לא חניה לטנק
אלא שמומחה בית המשפט מצא, בניגוד לטענת היזמית, כי נותרו בדירה ליקויים שעלות תיקונם מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים. מומחה נוסף, בתחום השמאות, העיר שגם אם כלל הליקויים שמצא קודמו יתוקנו, עדיין תיגרם לנכס "ירידת ערך פסיכולוגית" (תדמיתית), וזאת בשל שיפועים בתקרות חלק מהחדרים ורוחב חניה צר מדי, שלא מאפשר חניית רכבים גדולים, אשר אינם ברי-תיקון.
בתגובה טענה היזמית שמלכתחילה לא התחייבה לספק לתובעים חניה "למשאיות או לטנקים" כך שאין לחייבה בגין ירידת הערך, אלא שהשופטת ארד דחתה אותה: "רכב גדול אליו כיוון המומחה אינו משאית ואינו טנק, אלא רכב גדול, ג'יפ, לו נדרשת חניה תקנית. העובדה כי בחלקה הפנימי של החניה נמצאה הצרות משמעותית ברוחב החניה בהחלט משפיעה על יכולתם של התובעים לעשות שימוש סביר בחניה".
גם בנוגע לאי הסימטריה שנמצאה בגובה שניים מחדרי הדירה, אימצה השופטת את מסקנת השמאי לפיה הדבר מהווה ירידת ערך פסיכולוגית, כלומר כזו שנגרמה בעקבות "איכות בנייה ירודה היוצרת פגיעה תדמיתית בבניין, הניתנת למדידה". השופטת סיכמה שישנה ירידת ערך של 43,200 שקל בעקבות הליקויים בתקרות ובחניה.
לבסוף קבעה השופטת שהיזמית איחרה במסירת המפתח למשך 7 חודשים ו-25 ימים, כך שעליה לשלם לתובעים, ברמה העקרונית, 70,500 שקל. יחד עם זאת, משהיזמית שילמה זה מכבר לרוכשים 41,000 שקל עבור האיחור, קבעה השופטת שהיא תחויב בהפרש, כלומר 29,500 שקל.
בסך הכול חייבה השופטת את היזמית לפצות את הרוכשים בשל האיחור במסירה, ליקויי הבנייה וירידת הערך, בכ-102,000 שקל. עוד היא חויבה לשלם להם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 18,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד שרה מלכה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שוקי רגב
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.