בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתו של מטופל כנגד רופא פלסטיקאי, בשל צלקת גדולה שנותרה בגופו לאחר הסרת הקעקוע. השופטת התרשמה כי הרופא שבחר שיטת ניתוח לא מוכחת.
בנובמבר 2014 הגיש מטופל תביעת רשלנות רפואית כנגד רופא המומחה בניתוחים פלסטיים, לאחר שניתוח הסרת קעקוע "מגן דוד" גרם לו לצלקת. באחרונה קיבל בית המשפט השלום את תביעתו של המטופל.
התובע התבקש על ידי אחיו להסיר את הקעקוע הנמצא על זרועו הימנית כתנאי להמשך תמיכתו הכלכלית בו. לצורך כך, פנה התובע באוקטובר 2010 לרופא (הנתבע) בבקשה להסירו. במהלך פגישת ייעוץ בנוכחות הצדדים ואשת התובע, סוכם כי הנתבע ינתח אותו תמורת סכום של 4,000 שקלים שהועברו ישירות מאחיו.
במהלך שנת 2011 בוצע ניתוח הכריתה להסרת הקעקוע בשני שלבים. אלא שלטענת התובע לאחר הניתוחים נותרה על זרועו צלקת גדולה בצורת בגובה 9.5 ס"מ ורוחבו 12 ס"מ.
על מנת להכריע בתביעה, השופטת שולמית ברסלב מינתה מומחה מטעם בית המשפט, שתיאר כי מדובר בצובר צלקות מעובות, קשיחות ומוגבהות בצבע חום-סגול. בתמצית, המומחה סבר כי שיטת ניתוח אחרת הייתה מפחיתה את הצלקות.
בנוסף, קבע המומחה כי הצלקות לא רגישות למגע ואין הגבלת תנועה של המרפק, ומשכך העמיד את נכותו של התובע על שיעור של 10%. יחד עם זאת הדגיש המומחה כי מדובר בנכות אסתטית ופיזית, אך לא נכות תפקודית.
בתביעתו ביקש התובע לאמץ את עמדת המומחה שמונה, תוך שטען כי העובדה שהנתבע לא הציג ולו רשומה רפואית אחת בנוגע לניתוחם, עומדת לו לחובתו ומשכך הנטל להוכיח כי לא התרשל עובר לידיו.
הנתבע הודה
לאחר בחינת הראיות שהוצגו וטענות הצדדים, השופטת ברסלב החליטה לקבל את התביעה כאמור. הושפטת מצאה כי הרופא התרשל בעבודתו באופן שהוביל לנזקי התובע, בין היתר בכך שבחר שיטת ניתוח בעייתית מבלי שהוכיח כי זו הפרקטיקה הנהוגה באותה עת.
במקביל קיבלה השופטת את עמדת המומחה שלפיה נקיטת שיטה אחרת הייתה מפחיתה את הצלקות, כך שניתן היה להשיג תוצאה טובה יותר – טענה שהנתבע לא חלק עליה. "נהפוך הוא. הנתבע הודה שתוצאות הניתוח אינה טובה"כתבה השופטת.
לדברי השופטת, אמנם ברור שכל ניתוח היה מותיר צלקת, אולם בהתאם לחוות הדעת, כמות הצלקות שנותרו חורגת מהתוצאה שיש לצפות לה בהסרת הקעקוע. מכל מקום, לשיטתה, בהעדר תיעוד רפואי אצל הנתבע, לא ניתן לדעת בין היתר האם חלה הסתבכות לא צפויה במהלך הניתוח או שמא נעשה הכל כדי לצמצם את הצלקות שנותרו.
בסופו של דבר, השופטת חייבה את הנתבע לשלם לתובע סך של 30,500 שקל, בין היתר עבור הוצאות רפואיות וכאב וסבל, בתוספת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד משה בורנשטיין ועו"ד לי שושן
- ב"כ הנתבע: לא צויין בפסק הדין
עו"ד אופיר בן דוד
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.