נכנס לטיפול שיניים – יצא עם נכות

רופא עקר שן בינה מודלקת, מה שהוביל לזיהום שהתפשט עד למוחו של מטופל בן 28. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות וחייב את הרופא בכ-300 אלף שקל. הפיצוי ישולם לצעיר בנוסף לתגמולי ביטוח לאומי בסך 1.5 מיליון שקל

השופט אילן סלע קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד רופא שיניים. התובע עבר אצל הרופא עקירה של שן בינה בזמן שהתלונן על כאבים חזקים. לאחר מכן התפתח זיהום שהתפשט והוא נותר עם מגבלות בפתיחת הפה, בטעם ובלעיסה. השופט קבע שהרופא התרשל כשלא אבחן שהוא סובל מדלקת שחייבה טיפול אנטיביוטי טרם העקירה. 

במאי 2013 פנה התובע, אז צעיר כבן 28, לרופא השיניים והתלונן על כאבי שיניים שנמשכו כשבוע.

לטענת התובע, הרופא בדק אותו והחליט לבצע באותו יום עקירה של שן בינה תחתונה. כמה שעות לאחר הטיפול החל לסבול מכאב באזור השן. בחלוף יומיים החלה גם נפיחות של הלסת התחתונה ומגבלה בתנועת הלסתות. הוא פנה לרופא משפחה ובהמלצתו נטל אנטיביוטיקה אך בשלב זה הכאבים גברו והוא החל לסבול מכאבי ראש, הקאות, הירדמות של הגפיים, חוסר תחושה בפנים ומתופעות נוירולוגיות נוספות.

במצב זה הוא הובהל לבית החולים ״שיבא״ שם אובחן כסובל מזיהום חמור ואושפז. כשמצבו התייצב הוא הועבר למחלקה הנוירולוגית שם אובחנה התפתחות של ״סינדרום למייר״ – זיהום רקמות רכות באזור הפה שיוצר דלקת זיהומית של אחד הורידים בצוואר, ומשם – למוח. התובע אושפז למשך 14 ימים.

לאחר ששב לביתו המשיך לסבול משיתוק חולף בגפיים, מאובדן חוש הטעם והריח, מכאבי ראש עזים, מסחרחורות וחוסר שיווי משקל ומכאבי גב. הוא נזקק לאשפוזים נוספים והופנה לקבלת טיפול פסיכיאטרי.

לטענת התובע, מצבו הוא תוצאה של טיפול רשלני של הנתבע שלא אבחן את התהליך הזיהומי בזמן אמת והתעלם מהסכנות הברורות שיש בעקירת שן מודלקת. 

הנתבע הכחיש את המיוחס לו וטען כי הטיפול שהעניק לתובע היה בהתאם לסטנדרט הרפואי הסביר והמקובל. לדבריו, הוא ביצע צילום רנטגן בתחילת הטיפול ששלל קיומה של דלקת בלסת או סביב לשן אך הצילום אבד. 

לנוכח מחלוקת בין המומחים מטעם הצדדים בית המשפט מינה מומחה פה ולסת לבחינת האחריות. המומחה קבע כי קיים קשר בין העקירה שביצע הנתבע ללא ביצוע צילום מתאים לפני כן לשרשרת האירועים שעבר התובע לאחר העקירה. 

התעלם מהסכנה

השופט אילן סלע מבית משפט השלום בירושלים ציין כי מחוות הדעת עולה שהכאב ממנו סבל התובע יכול להעיד על דלקת סביב השן, ובמקרה שכזה היה על הנתבע להימנע מביצוע העקירה עד לאחר טיפול בדלקת. 

בנוסף, היה צורך בביצוע צילום רנטגן לפני העקירה אך הצילום אינו קיים כיום ולא הוצג בבית המשפט. לדברי השופט, קשה לקבל את טענת הנתבע שהצילום אבד.

המסקנה היא שהנתבע לא אבחן כראוי את מקור הכאב בשן ופעל בניגוד לסטנדרט סביר תוך שהוא מתעלם מאופי התלונות של התובע ומהסכנה שיש בביצוע עקירה במצבו.

השופט קיבל את חוות דעת המומחה שלפיה רק את המגבלה בפתיחת הפה ואת הפגיעה בתחושה, בטעם ובלעיסה ניתן לקשר לעקירה ולסיבוך שנגרם ממנה, ולא את כאבי הראש והסחרחורות.

השופט קבע שהתובע נותר עם נכות תפקודית של 20% והעריך את נזקיו ב-915,953 שקל. נקבע כי מהסכום יש לנכות את התגמולים בסך 1,490,707 שקל להם זכאי התובע מביטוח לאומי.  

בסופו של דבר הנתבע חויב לשלם לתובע 25% מהסכום, סך של 228,988 שקל, בתוספת הוצאות בסך 20,000 שקל ושכ״ט עו״ד של 53,500 שקל.

• ב״כ התובע: עו"ד עמית פוגל
• ב״כ הנתבע: עו"ד נהאד ארשיד

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.