תייר בן 20 מקולומביה נפגע קשה מרכב שחצה ברמזור אדום. לאחר כחודש בו נאבק על חייו הוא נפטר. נהג הרכב שהורשע בגרימת מותו, הביטוח שלו ו"קרנית" - חויבו לפצות
בית משפט השלום בכפר סבא קבע לאחרונה כי אלמנת רוכב קטנוע שנהרג בתאונת דרכים ובנו בן ה-5, יפוצו בכ-1.85 מיליון שקל. מדובר בקטנוע השייך לאלמנה כאשר המנוח רכב עליו ללא ביטוח. בנסיבות אלה קבע השופט אלדד נבו, בהסתמך על סעיף בחוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שאין לה עילת תביעה נגד "קרנית" אלא נגד נהג הרכב הפוגע וחברת הביטוח שלו בלבד. בנה, לעומת זאת, נמצא זכאי לפיצוי עצמאי מ"קרנית", שיופקד עבורו בחשבון נאמנות עד הגיעו לבגרות.
המנוח, אזרח קולומביה ששהה בישראל כתייר, ניהל זוגיות עם מקומית ומהקשר הזוגי הביאו השניים לעולם את בנם. אלא שתשעה חודשים בלבד אחרי הלידה, באוגוסט 2018, הזוגיות והאבהות הטרייה נקטעו באיבן, בזמן שהצעיר הדרום-אמריקאי רכב על קטנוע באזור צומת סביון. רכב שחצה את הצומת באור אדום ובמהירות גבוהה פגע בו ופצע אותו קשה. לאחר כחודש של מאבק על חייו – הלך האב הטרי לעולמו, כשהוא בן עשרים בלבד.
לאחר מותו הורשע נהג הרכב הפוגע, על-פי הודאתו, בגרימת מוות ברשלנות. ביולי 2019 הוגשה התביעה האזרחית לבית המשפט, בה עתרו זוגתו ובנו של המנוח לקבלת פיצוי מנהג הרכב, מחברת "כלל" שביטחה אותו ומ"קרנית" – שהיא הגורם המפצה בהעדר ביטוח חובה. ברקע הדיון ניצב סעיף 7(6) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לפיו בעל רכב המתיר לאחר לנהוג ברכבו כשאין לו ביטוח, אינו זכאי לפיצויים מ"קרנית".
לטענת האלמנה, הקטנוע היה שייך לבן-זוגה ונרכש מכספו, כך שאין להחריג אותה מהתביעה נגד "קרנית". הנתבעים, מצדם, התנערו מאחריות לפיצוי האלמנה ובנה.
"תשלם מהאשראי שלי"
תחילה קבע השופט נבו כי האחריות לתאונה, בפשטות, רובצת במלואה על נהג הרכב, משזה הודה והורשע בגרימת מותו של הרוכב ברשלנות.
בהמשך דחה השופט את גרסת האלמנה ביחס לזהות הבעלים על הקטנוע. לדבריו, היא הסתבכה בחקירתה הנגדית כשהעידה כי מסרה לבן-זוגה את כרטיס האשראי שלה על-מנת שירכוש ביטוח חובה לקטנוע, וסמכה עליו שיעשה זאת. "אם הקטנוע היה של המנוח, מדוע המנוח לא היה זה שדאג לעריכת ביטוח חובה ומדוע היה על זוגתו לשלם מכספה לצורך כך?", תהה השופט.
מסקנתו, אם כן, הייתה שהקטנוע שייך לאלמנה וכי היא התירה למנוח לרכוב עליו ללא ביטוח. מכאן שלפי החוק אין לה עילת תביעה עצמאית כלפי קרנית, להבדיל מתביעת התלויים של הילד.
בתוך כך קיבל השופט את גרסת התביעה לפיה עובר למותו הטראגי החל המנוח בהליכים לקבלת אישורי שהייה קבועים והיתר לעבוד בישראל, כהכנה להשתקעות בארץ. כך שהגם שבמועד פטירתו היה ללא היתר עבודה – יש להעמיד לצורך חישוב הפיצויים את הכנסתו על השכר הממוצע במשק.
בסופו של יום פסק השופט לטובת האלמנה ובנה בתביעת העיזבון (בה מחויבים נהג הרכב ו"כלל"), פיצוי של 1,135,750 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 177,747 שקל. אשר לתביעת התלויים קבע השופט ש"קרנית" תשלם לבנו של המנוח פיצוי נפרד של 467,625 שקל, וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 76,125 שקל.
בהתחשב בגילו במועד פסק הדין, הבהיר השופט כי הפיצוי העצמאי לטובת הילד יופקד בחשבון נאמנות על-שמו עד הגיעו לגיל 18.
- ב"כ התובעים: עו"ד ניר גשרי
- ב"כ הנתבעים 1-2: עו"ד אורי ירון ועו"ד נתנאל בר אילן
- ב"כ הנתבעת 3: עו"ד א. אמסלם ועו"ד קרן קציר
עו"ד שרון בירון מרקוביץ'
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.