אישה שרכשה דירה מיד שנייה גילתה לאחר שנכנסה לגור בנכס שאחד מחדרי השירותים לא מתפקד עקב בעיות בצנרת. בית המשפט פסק שהמוכרת ידעה על הבעיה אך הסתירה אותה.
השופטת איילת הוך-טל קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אישה שב-2013 רכשה דירה בעכו. היא פסקה שעל המוכרת לפצות אותה על ליקויים בצנרת הדירה שהתגלו לאחר שהרוכשת קיבלה את החזקה ומנעו ממנה שימוש בחדר השירותים.
התובעת רכשה את הדירה תמורת 960,000 שקל. באותו זמן הדירה הייתה מושכרת וולאחר חתימת הסכם המכר ולפני שנכנסה לדירה נודע לה מהשוכרת שיש תקלה בצנרת חדר הרחצה בקומה השנייה של הנכס.
לדברי הרוכשת, עם קבלת החזקה היא ביצעה ״מחקר״ שבעקבותיו התברר לה שחדר הרחצה לא היה בשימוש בשל תקלה מורכבת בצנרת שהייתה ידועה למוכרת. בבדיקה שערך מומחה שהוזמן לדירה הוא גילה שיש סתימה בצינור הביוב שיוצא מהקומה השנייה בשל משקע גדול של מגבונים לחים.
לטענתה, המוכרת הסתירה ממנה את המידע אודות הליקוי אף שהיה ידוע לה. בנסיבות אלה יש לחייב אותה בפיצוי על עלות התיקון בתוספת שווי ירידת הערך לדירה, אובדן ההנאה שנגרם לה והתשלומים השונים למומחים ובעלי המקצוע שטיפלו בעניין.
המוכרת טענה מצידה שהתובעת בדקה את הדירה באמצעות מומחה מטעמה לפני החתימה על החוזה, והבדיקה יצאה תקינה. לדבריה, היא עצמה לא ידעה על הבעיה עד שהתובעת פנתה אליה בעניין זה. עם זאת, היא אישרה שלפני מכירת הדירה השוכרת דיווחה לה על רטיבות בקיר.
היא הוסיפה שלאחר שהתובעת פנתה אליה בנושא היא פעלה במהירות לתת מענה לתקלה ואף ניאותה לשאת בעלות התיקון אך התובעת הערימה קשיים ולא פעלה למלא את חובת הקטנת נזקיה.
מומחה שמונה בהסכמת הצדדים איתר שתי תקלות בצנרת, אחת עקב פסולת שהצטברה בצינור והשנייה חסר שהתגלה בו והוביל לכך שהמים זרמו לקרקע במקום לבור הביוב. הוא הבהיר שהדרך הטובה לתקן את הליקוי הוא לבצע מעקף לצנרת הקיימת בעלות של כ-45,000 שקל.
מודעת לבעיה
השופטת איילת הוך-טל מבית משפט השלום בחיפה קיבלה את התביעה. היא הבהירה כי מדובר בליקוי מהותי בצנרת שהשבית את אחד מחדרי השירותים בבית מה שמהווה ״אי התאמה״ לפי חוק המכר. מאחר שמדובר בדירה מיד שנייה ולא מקבלן, היה על התובעת להוכיח שהנתבעת ידעה על הליקוי ולמרות זאת העלימה ממנה את המידע.
השופטת קבעה שהתובעת עמדה בנטל זה. לדבריה, מחומר הראיות עולה שהנתבעת הייתה מודעת לבעיות בצינור. כך למשל, הוכח קיומן של תקלות חוזרות בתקופה בה השכירה הנתבעת את הנכס לאחרים. מדובר בתקלות שזכו לטיפול של אנשי מקצוע כך שסביר מאוד ששוכרי הדירה יידעו את הנתבעת בזמן אמת על הבעיה. זאת ועוד, הנתבעת עצמה גרה בנכס בין השנים 2006-2010 ולא ניתן לקבל את עמדתה שלפיה היא לא הייתה מודעת לתקלה.
בנסיבות אלה השופטת חייבה את הנתבעת לפצות את התובעת בגין עלויות תיקון הצנרת בתוספת התשלומים ששילמה לבעלי מקצוע במהלך ניסיונותיה לאתר את התקלה ולטפל בה. עוד היא חויבה לפצות אותה על אובדן הנאה ״מהנכס אשר נחזה כדירה עם שני חדרי רחצה מתפקדים, אך בפועל התברר כי כל בני המשפחה נאלצים לחלוק חדר רחצה אחד״.
בסך הכל חויבה הנתבעת בסך של 83,014 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 20,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד דורון כורש
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.