רכשו דירה בפרויקט עיבוי-בינוי וגילו שהתקרה נמוכה

כ-190 אלף שקל פיצויים על ירידת הערך שנגרמה עקב הפרת תקנות התכנון והבנייה, וכן על ליקויים שונים ועגמת הנפש שנגרמה לרוכשים. האחריות הוטלה על יזמית הפרויקט, הקבלן המבצע והאדריכל.

בית משפט השלום בחיפה פסק כ-190 אלף שקל פיצויים והוצאות משפט לבני זוג שרכשו דירה בפרויקט עיבוי-בינוי לפי תמ"א 38 בעיר, וגילו שהתקרה בדירה נמוכה מהגובה המינימאלי שנקבע בתקנות התכנון והבנייה (2.5 מטר). הפיצוי כולל גם עלויות תיקונים של ליקויים שונים שאותרו בדירה על ידי מומחה ממונה ועגמת הנפש שנגרמה לרוכשים. השופט יואב פרידמן הטיל את האחריות על היזמית "גרינברג את שניאור", הקבלן המבצע והאדריכל של הפרויקט.

בני הזוג חתמו על הסכם המכר ב-2011. בתביעה שהגישו כעבור 4 שנים נגד היזמית והקבלן המבצע הם טענו כי טיב הבנייה לא תואם את תנאי החוזה. טענתם המרכזית הייתה לגבי גובה התקרה בדירה, שעומד על כ-2.3 מטר בממוצע, בעוד שהמינימום חייב להיות 2.5 מטר. בנוסף טענו בני הזוג לליקויים שונים בדירה, ובסך הכל תבעו פיצויים של 400 אלף שקל.

היזמית והקבלן טענו כי מאחר שמדובר בפרויקט עיבוי-בינוי הם היו חייבים להתאים את גובה התקרה לגובה הדירות הקיימות והדבר נכתב במפורש בהסכם, מה גם שניתן להם היתר בנייה והם קיבלו את כל האישורים מהרשויות.

בנוסף הגישו השניים הודעת צד שלישי נגד האדריכל של הפרויקט וטענו כי ככל שנגרמו לתובעים נזקים האחריות חלה עליו כמתכנן המבנה. האדריכל בתגובה טען כי תכנן את הדירות בהתאמה לדירות הקיימות שאחרת אי אפשר היה לבנות מעליות וכניסות למבנה.

אין חריגים בתקנות

השופט יואב פרידמן מינה מהנדס ושמאי לבדיקת מצב הדירה. זה אישר כי גובה הדירה גרר ירידת ערך של 130 אלף שקל, ומצא ליקויים מינוריים שעלויות התיקון שלהם הוערכו בכ-10,500 שקל.

השופט פרידמן קיבל את חוות הדעת בעיקרה. בקשר לגובה הדירה השופט הבהיר כי מדובר בליקוי משמעותי. הסכם המכר, קבע, מפנה מפורשות לגובה המינימלי בתקנות, והמילים "לפי הדירות הקיימות" שמופיעות לאחר מכן לא מבהירות כי מדובר בהכרח בדירות עם תקרה נמוכה מהמינימום, והיה מקום לציין זאת במפורש.

מעבר לכך, גם אם החוזה היה חד-משמעי הוא לא גובר על הוראה מפורשת בדין. השופט ציין כי היזמית והקבלן העלו טענה לפיה החוק שותק ביחס לגובה הדירות במקרה של עיבוי-בינוי, אלא שהוא לא קיבל זאת. "גם כאשר מדובר על פרויקט עיבוי אין שום הגיון בתזה כאילו דין חדש נולד בשתיקה, המאפשר לבנות פחות מגובה המינימום לחלל מגורים", כתב. "... ירצה המחוקק – ידאג להכניס חריגים ספציפיים לדרישת הגובה המינימלי לשטח מגורים".

השופט הוסיף כי רציונל זה חל גם לגבי ההיתר. הוועדה המקומית לא רשאית להתיר פרויקט הנוגד את הדין וההיתר לא מאשר ליזמית לבנות דירה שלא תואמת את התקנות.

מעבר לזה, השופט הפנה לכך שהמומחה סבר שניתן היה לתכנן את הפרויקט אחרת ולהתאים את גובה המינימום לדרישות הדין.

בנוסף לירידת הערך השופט הוסיף גם פיצויים משמעותיים של 30 אלף שקל על עגמת נפש. סך הפיצוי הכולל, לרבות עלויות תיקון הליקויים, הועמד על כ-170 אלף שקל. בהתאם להסכמות שגובשו בהליך, האדריכל יחזיר ליזמית ולקבלן 70% מהסכום. בנוסף נפסקו לתובעים הוצאות משפט חלקיות בסך של כ-20 אלף שקל. האדריכל יחזיר ליזמית ולקבלן 65% מהסכום.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.