רשות מקרקעי ישראל התנתה העברת זכויות בנכס בקרית גת בכך שהרוכשת תשלם את החובות של בעלת הזכויות הקודמת – חברה בהליכי פירוק. בית המשפט קבע באחרונה שהיה על הרשות לגבות את החובות בזמן – מהחייבת האמיתית.
כונס נכסים של יצרנית נייר הטואלט "מפעלי נייר ירושלים ונאמן" שנקלעה להליכי פירוק בשנת 2011, מכר במסגרת ההליכים את זכויות החכירה שלה בנכס בקרית גת לחברה אחרת בשם "נהורא מעליא".
אלא שכש"נהורא" ביקשה להירשם כבעלת זכויות החכירה בנכס אצל רשם המקרקעין, התנתה זאת רמ"י בסילוק חוב דמי חכירה של יצרנית נייר הטואלט.
משא ומתן שהתנהל בין "נהורא" לרמ"י לא הוביל להסכמות ובשנת 2015 החברה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה שיצהיר כי אין לה חוב כספי כלפי רמ"י ויחייב את הרשות לחתום על כל המסמכים הדרושים לצורך העברת הזכויות על שמה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מקרקעין
בבית המשפט טענה רמ"י כי יש לראות במבקשת – "נהורא" – כמי שבאה בנעליה של "מפעלי נייר" ולכן עליה לשאת בחובות שנצברו על הנכס. רמ"י נימקה את טענתה בכך שבעליה של "נהורא" היה גם מנהל ב"מפעלי נייר" והיה 'הנפש החיה' מאחורי עסקת העברת הזכויות במסגרת הליכי הפירוק. מה שמעלה את החשש שהוא מנסה להתחמק מתשלום החובות של החברה שהתפרקה.
המבקשת הכחישה את הטענות הקשות שהטיחה בה הרשות, וטענה כי בכל מקרה רכישת הזכויות בנכס נעשתה באישורו של בית משפט ועל כן לפי חוק המכר – על הרשות לאפשר את העברת הזכויות במלואן ללא כל דרישה נוספת.
לא "בת ערובה"
השופט אריאל ואגו קבע כי גם יתברר שהמבקשת רכשה את זכויות החכירה על סמך ידע אישי מוקדם על "מפעלי נייר", אין ספק שמדובר בשתי חברות עצמאיות ושונות.
השופט הסביר כי רכישת הזכויות אכן אושרה על ידי בית המשפט, ושהמבקשת צודקת בטענתה לפיה היא זכאית להירשם כבעלת הזכויות מבלי שתידרש לשלם חוב עבר שאינו שלה.
מכאן, קבע השופט שאין הצדקה לכך שרמ"י מעכבת את רישום הזכויות ומחזיקה את המבקשת כ"בת ערובה".
"המשיבה לא נקטה, ככל הידוע, בצעדים שעמדו לרשותה לגביית דמי החכירה, ככל שמגיעים, כגון - הגשת תביעה נגד מפעלי נייר, הוכחת חוב בפני המפרק, או בקשה למתן הוראות לתשלום מתוך קופת הכינוס", כתב השופט בפסק דינו.
משהרשות לא הגישה תביעת חוב או הפעילה את זכותה החוזית לביטול החכירה בזמן אמת, כלומר, עוד לפני הפירוק והמכירה, רמ"י לא יכולה להתייצב כמעין "נושה מובטחת" ולסכל עסקה שאושרה על ידי בית המשפט.
לפיכך, השופט קיבל את בקשת "נהורא", והורה לרמ"י לפעול להעברת זכות החכירה בנכס שבקרית גת לידיה ללא תנאים. רמ"י חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד שאול קוטלר
- ב"כ המשיבה: עו"ד מ. פורת
* עורכת דין ענת לוי עוסקת בדיני מקרקעין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.