פיסת מתכת עפה לעינו של הצעיר שהועסק כעובד קבלן במפעל. נגרמו לו נזקים קשים בראייה ונכות נפשית. הפיצוי ישולם על ידי ביטוח לאומי והמעסיק הישיר
בן 31 שלפני כשבע שנים עבר תאונת עבודה יפוצה בלמעלה ממיליון וחצי שקלים - כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בקריות. תוך כדי עבודת התובע במפעל ללא משקפי מגן ניתזה לעינו הימנית חתיכת מתכת, וכתוצאה מכך הוא החל לסבול מלקות חמורה בראייה ומנכות נפשית. השופט בן ציון ברגר קבע שהקבלן הוא האחראי העיקרי לתאונה.
התאונה התרחשה בספטמבר 2017, בעת שהתובע (31) עבד כרתך מטעם קבלן במפעל של חברת "ביתנית", באזור חיפה. בתביעתו סיפר הרתך שבשלב מסוים של העבודה, כשעסק בחיתוך רצועת מתכת, לפתע היא "קפצה" לעברו כאשר הקצה שלה פגע בעוצמה בעינו הימנית.
לדברי הצעיר ממקום התאונה הוא הובהל לבית החולים רמב"ם בשל כאבים חזקים בעין הפגועה. לאחר מספר שבועות אושפז בשנית בבית החולים לצורך הוצאת התפרים בעין וביצוע תפר חדש במרכז הקרנית. לטענתו בעקבות התאונה המחרידה שהה באי כושר ממושך ונותר כשסובל מפגיעה קשה בעין ימין וירידה חדה בראייה. הוא ביקש לחייב את הקבלן ו"ביתנית" בתשלום נזקיו ביחד ולחוד.
מנגד טענו הנתבעים שהם אינם אחראיים לנזקי הצעיר. לעמדת הקבלן, עובדו לשעבר התרשל בין היתר בכך שלא חבש משקפי מגן, באופן שיכול היה למנוע את הטרגדיה. "רשלנות התובע במקרה זה היא פושעת ופזיזה, ולכן הוא אינו זכאי לפיצויים כלל", טען.
ברוח זו טענה בעלת המפעל ומזמינת העבודה שהתאונה כלל לא הוכחה, ואף בהנחה שהיא אכן קרתה - יש להטיל את האחריות על הרתך בלבד, "בשל רשלנותו ואשם תורם מכריע". לחילופין טענה "ביתנית" שבמקרה האמור על הקבלן לפצות, נוכח הסכם חלוקת אחריות ביניהם במקרה של תאונה. בנסיבות אלה הנתבעת אף הגישה הודעת צד ג' נגד הקבלן, בטענה שעליו לשפותה אם וכאשר תחויב בפיצוי.
אחראים במשותף
השופט ברגר קבע ששני הנתבעים - הקבלן ו"ביתנית" - אחראיים לתאונה ונזקיה כמעוולים במשותף, בחלוקה של 85% ו-15% בהתאמה.
אשר לחלקו של הקבלן הבהיר השופט כי היה עליו לדאוג שעובדו, התובע, יעבור הדרכת בטיחות ואף יעבוד עם ציוד מגן, ובפרט משקפי מגן. ככל שהיה חסר ציוד שכזה, קבע השופט, היה על הקבלן להתריע על כך בפני "ביתנית" ולא לאפשר את המשך העבודה ללא מיגון מתאים.
בכל הנוגע לאחריותה של בעלת המפעל, הדגיש השופט שההסכם בינה לבין הקבלן אינו פוטר אותה מאחריות עקרונית לשלומם ובטיחותם של הנמצאים בשטחה, ובכללם הרתך.
"לביתנית, בתור הבעלים של המפעל וזו שפיקחה על התוצרת, הייתה יכולת לחזות את הסיכונים הכרוכים בעבודה ולפעול למען הקטנתם. כמו כן על ביתנית מוטלת חובה כללית להבטיח את שלומו ובטחונו של כל אדם שהיא צופה או צריכה לצפות שעשוי להיות מושפע מהמתרחש באתר, בין שהוא עובד מטעמה ובין אם לאו", נימק השופט.
מכל מקום, ציין, ההסכם בין הנתבעים לא נסתר, ועולה ממנו שהקבלן התחייב לשפות את "ביתנית" במקרה של נזק למי מהעובדים. לפיכך, ברמה הפרקטית, נקבע שהחייב הבלעדי לפצות את הרתך - מלבד ביטוח לאומי שהכיר בו כנפגע עבודה - הינו הקבלן.
בנסיבות העניין חייב השופט את הקבלן לשלם לרתך בשל נזקיו 233,971 שקלים. 1,348,236 שקלים נוספוים ישולמו לתובע כתגמולי ביטוח הלאומי. בנוסף חויב המעסיק לשלם לעובדו לשעבר שכ"ט עו"ד בסך 55,217 שקלים בתוספת הוצאות משפט.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.