מנהל מיסוי מקרקעין התנגד, אך השופטת קבעה שבני הזוג שוהים מדי שנה מספיק זמן בדירה בישראל על מנת שתיחשב כביתם - כך שחל עליהם הפטור
ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) בתל אביב קבעה לאחרונה כי תושבת שוויץ אשר קיבלה מבעלה פנטהאוז בישראל במתנה תהנה מפטור ממס רכישה. יו"ר הוועדה, השופטת ירדנה סרוסי, נימקה שבני הזוג מתגוררים בפנטהאוז בעת ביקוריהם בישראל כשליש שנה בממוצע ומתייחסים אליו כביתם לכל דבר, כך שתנאי הפטור ממס רכישה בעסקת מכר לבן זוג ללא תמורה – מגורים משותפים בדירה – מתקיים לגביהם.
תחילת הפרשה בנובמבר 1998, אז רכש בעלה של העוררת את הפנטהאוז ברחוב פנקס שבתל אביב. שבע שנים לאחר מכן הם התחתנו. אף שמרכז חייהם מתנהל בציריך, שוויץ, בני הזוג מרבים לשהות בישראל בין היתר מטעמים משפחתיים, ובעת ביקורם הם מתגוררים בפנטהאוז שרכש הבעל.
בשלב מסוים החליט בעלה של העוררת להעניק לה את הפנטהאוז במתנה. בהתאם לכך, האישה פנתה למנהל מיסוי מקרקעין בת"א בבקשה לקבל פטור ממס רכישה לפי תקנה 21 לתקנות מס רכישה, הקובעת כי "מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה לבן-זוג המתגורר יחד אתו בדירה – פטורה ממס רכישה". המנהל סירב ומכאן הערר שהוגש לוועדה באפריל אשתקד.
לטענת האישה היא ובעלה נמצאים בפנטהאוז כשליש שנה בממוצע במהלך ביקוריהם בישראל, כך שלא מדובר בדירת נופש ארעית אלא בבית הקבע שלהם בישראל. נסיבות אלה מצדיקות, לעמדתה, את החלת הפטור שבתקנה 21 על עסקת המתנה.
מנגד טען מנהל המיסוי כי תקנה 21 לא נועדה לחול על מגורים משותפים במספר בתי קבע בעולם באותה תקופת זמן. משבית הקבע של העוררת ובעלה הוא בציריך, הרי שאין הצדקה להעניק לה את הפטור המבוקש.
אפשר לגור ביותר מבית אחד
השופטת סרוסי הסבירה שלצורך החלת הפטור ממס רכישה שבתקנה 21 יש להוכיח ארבעה תנאים מצטברים: העברת הזכות היא בדירת מגורים; היא מתבצעת ללא תמורה; המעביר והנעבר הם בני זוג; וכי הם מתגוררים יחד בדירה.
השופטת ציינה שהמחלוקת במקרה זה היא לגבי התנאי הרביעי, כאשר לשיטת מנהל המיסוי ניתן להתגורר רק במקום אחד עיקרי – ובמקרה של העוררת ובעלה מדובר בביתם שבציריך.
השופטת התנגדה לפרשנות זו תוך שהבהירה כי היא נטענה ללא ביסוס. "לא מצאתי ולו רמז לעמדתו זו של המנהל, לא בלשון התקנה ולא בכל מקור חיצוני אחר. בלשון התקנה ובפסיקה אין כל זכר לתנאי לפיו ניתן להתגורר אך ב'בית' עיקרי אחד", כתבה.
לדברי השופטת, אם אכן מחוקק המשנה התכוון להגביל את הפטור כעמדת המנהל, הוא יכול היה בקלות לקבוע שהפטור יינתן רק ל"דירה יחידה" כהגדרתה בחוק, או להדגיש שהפטור יחול ביחס למכירת דירת המגורים של בני הזוג, ולא למכירת דירה סתם.
הלכה למעשה, קבעה השופטת, ייתכנו בהחלט מקרים שבהם בני זוג מתגוררים בשני "בתים" (כמשמעות המילה Home באנגלית) בשתי ארצות שונות, ואין בעובדה זו לבדה כדי לשלול את מתן הפטור ממס רכישה. לדבריה, העוררת עמדה בנטל להוכיח שהפנטהאוז בתל אביב היה ה"בית" שלה ושל בעלה במהלך ביקורם בישראל, כך שאין הצדקה לשלול ממנה את הפטור.
כך למשל, הם לא חולקים את הפנטהאוז עם אחרים, מחזיקים בו בגדים שלהם ואף עומד לרשותם רכב בחניון הסמוך. לפיכך השופטת קבעה, בהסכמת יתר חברי הוועדה, שמתקיימים לגבי עסקת המתנה תנאי הפטור שבתקנה 21 וכפועל יוצא העוררת לא נדרשת לשלם מס רכישה בגינה.
- ב"כ העוררת: עו"ד דביר אביאל ועו"ד אדם אלימלך
- ב"כ המשיב: עו"ד נעה אלשיך (פמת"א אזרחי)
עו"ד איתי הכהן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.