השוכרת טענה שהעבירה את התשלומים לאחיו של הבעלים, שאף הבטיח לה שתוכל להמשיך לגור בדירה עד שתעבור פינוי-בינוי. אלא שאסמכתאות לדברים אלה לא הוצגו בבימ"ש ואילו הבעלים הוכיח הפרה מובהקת של הסכם השכירות.
בית משפט השלום בעכו קיבל לאחרונה תביעה לפינוי מהיר של שוכרת דירה בקריית ים שלא שילמה את דמי השכירות כסדרם ובמשך שנתיים לא העבירה תשלומי ועד בית. בתוך כך השופט הבכיר ג'מיל נאסר דחה את טענת הבעלים כי הסכם השכירות פקע עוד ב-2016 אך בצד זאת ציין כי השוכרת לא הוכיחה את טענתה שקיבלה אישור להישאר בדירה עד שהבניין יעבור פינוי בינוי, וקבע כי הסכם השכירות הסתיים ביוני האחרון, כך שכיום היא נחשבת לפולשת.
בעל הדירה רכש אותה ב-2016, כשהדירה כבר הייתה מושכרת לדיירת תמורת 2,000 שקל בחודש. לטענתו, הסכם השכירות עמה הסתיים ביוני 2016 אך למרות זאת היא המשיכה להתגורר בדירה, תוך שסירבה לחתום על הסכם חדש.
מעבר לזה, לטענתו, לאורך השנים 2017-2019 לא שילמה השוכרת ועד בית והיו לפחות 9 חודשים שלא קיבל ממנה דמי שכירות.
בסיכומו של עניין התובע דרש להורות לדיירת להתפנות משתי סיבות: הפרה יסודית של הסכם השכירות המקורי ופלישה.
הדיירת הכחישה את הטענות נגדה וציינה כי היא כלל לא מכירה אותו ולא חייבת לו "אגורה שחוקה".
לדבריה, אחיו הזדהה בפניה כבעל הנכס וקיבל ממנה את דמי השכירות במשך שנים, למעט השנה הנוכחית שבה סוכם ביניהם שלא תשלם כפיצוי על נזקי הצפה שנגרמו לדירה בשל פיצוץ בצנרת.
באשר לתוקף ההסכם טענה הדיירת כי אחיו של התובע הסכים להאריך את תוקפו בעל-פה לטווח זמן ארוך – עד למועד שבו יבוצע בבניין פרויקט פינוי בינוי.
הסתפקה באמירה כללית
השופט הבכיר ג'מיל נאסר דחה את טענת הבעלים כי הסכם השכירות המקורי לא הוארך כלל ולטעמו ככל הנראה הייתה הארכה מוסכמת בעל פה. מסקנתו התבססה על העובדה שהדיירת התגוררה בדירה באין מפריע עד להגשת התביעה בתחילת השנה, ועל כך שחוב השכירות מסתכם בכ-9 חודשים ונצבר בין השנים 2017-2019, לכאורה אחרי שההסכם המקורי פקע.
עם זאת, השופט אף דחה את טענת השוכרת כי ההסכם הוארך מעבר ליוני 2019. בהקשר זה השופט ציין כי גם המסמכים שצירפה לתביעה להוכחת טענותיה מעידים שההסכם פקע סופית במועד זה, והמשמעות היא שכיום בהחלט ניתן לראות בה כפולשת.
בתוך כך השופט הבהיר כי גרסתה להארכת הסכם השכירות עד לפינוי בינוי לא הוכחה וממילא אין שום אינדיקציה לכך שאחיו של התובע היה מוסמך להתחייב על דבר כזה.
מכל מקום, השופט ציין כי ממילא תביעת הפינוי מתקבלת בשל הפרה יסודית של הסכם השכירות לנוכח אי-תשלום דמי שכירות וועד בית. בעניין זה השופט הבהיר כי השוכרת לא עמדה בנטל ההוכחה משום שהסתפקה באמירה כללית ולא צירפה אסמכתאות המעידות על העברת התשלומים.
משכך נקבע כי השוכרת צריכה להתפנות בתוך 12 יום ולשלם לתובע הוצאות משפט ו-2,000 שקל עבור שכר טרחת עורך דין.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ליאור ברקנפלד
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.