נדחתה עמדת משרד החקלאות לפיה הסובסידיה על-פי חוק הגליל צריכה להיות משולמת רק לבעלי מכסה לייצור ביצים הרשומים כבעלי משק
תושב עלמה שבגליל זכאי לתמיכה ממשלתית עבור ייצור ביצים הגם שאינו רשום כבעל נחלה - כך נקבע לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת. השופט אברהם אברהם דחה את עמדת מנהל האגף לגורמי ייצור במשרד החקלאות, לפיה הסובסידיה על-פי חוק הגליל מותנית ברישום הלולן כבעלי המשק.
מאז שאביו נפטר, המערער מנהל את משק הוריו המנוחים ואת לול התרנגולות שבו. בינו לבין אחיו, שמונה כבן ממשיך במשק, התנהלו הליכים משפטיים שבסופם נקבע כי הגם שהנחלה בכללותה אינה של המערער, הוא בעל הזכויות באמצעי הייצור החקלאיים, ובכללם הלול ומכסת הביצים והפטם.
לפני כשנתיים שלל מנהל האגף לגורמי ייצור במשרד החקלאות את זכות הלולן לתמיכה ממשלתית בגין מכסת הביצים - סובסידיה הניתנת לחקלאים על-פי חוק הגליל. בתגובה לכך פנה האיש לאגף, בבקשה לדעת מדוע נשללה ממנו התמיכה, ונענה שהדבר נעוץ באי-רישומו כבעל המשק. מכאן הערעור שהוגש לבית המשפט בספטמבר האחרון.
לטענת המערער, הוא מחזיק בלול ובעל הזכויות באמצעי הייצור שבמשק. בכך, לשיטתו, הוא מקיים אחר התנאים לקבלת התמיכה הכספית.
מנגד טען משרד החקלאות כי על-פי חוק הגליל "סובסידיה ניתנת למי שרשום כבעל משק, משמע נחלה, והמערער איננו כזה". לעמדת המדינה, גם בהינתן קביעת בית המשפט בעבר שמכסת הביצים תירשם על-שם המערער - עדיין אין הדבר הופך אותו לבעלים על המשק, ומכאן שאינו זכאי לתמיכה הממשלתית.
לא יזם חיצוני
הרקע לדיון הינו סעיף 2(ה) לחוק הגליל, הקובע שלבעל מכסה לייצור ביצים ביישובי הגליל תינתן סובסידיה בהתקיים שני תנאים: האחד, עליו להתגורר מגורי קבע בגליל; השני, עליו לייצר את הביצים באחת משלוש חלופות - כשאחת מהן היא "במשק שלו".
השופט אברהם הסביר כי בעוד שקיימת תמימות דעים שהמערער עונה לתנאי הראשון, נחלקו הצדדים בנוגע לתנאי השני. כך, בעוד שלשיטת משרד החקלאות מתן הסובסידיה על-פי החוק מותנה בהיות המערער בעל משק, הלה טען כי הוא עומד בדרישות הסעיף גם ללא רישומו הפורמאלי כבעל הנחלה.
בקרב הפרשנויות שניטש בין הצדדים אימץ השופט את זו של הלולן. "המחוקק לא נקט לשון 'נחלה'. הוא גם לא נקט לשון 'בעל נחלה'. אפשר שבהקשר של החוק בו עסקינן, משק איננו בהכרח נחלה. לשון הוראת החוק בהחלט עשויה להכיל פירוש, לפיו הסובסידיה תינתן למי שמייצר ביצים במשק שהוא 'שלו', שלא במובן של בעלות בנחלה במובנה הנפוץ דווקא", כתב.
בהקשר לכך הביע השופט דעתו, כי לשון החוק 'סובלת' את הפרשנות כי הלול ושאר המטעים והשטחים בהם מחזיק המערער נחשבים ל"משקו", באופן המכניס אותו לגדרי סעיף 2(ה) לחוק. לעניין זה צוין שגם מבחינת תכלית החוק ראוי להכיר במערער כמי שזכאי לסובסידיה.
לדברי השופט החוק נועד לחזק את הגליל, ובתוך כך את ההתיישבות והחקלאות. הוא הדגיש כי "המערער איננו יזם חיצוני שאיננו מתגורר במקום, כי אם מבקש לעשות בעסקי הביצים. הוא מתגורר במקום יחד עם משפחתו, בבית שהוא בנה בנחלה שהותירו אחריהם הוריו, ובאותו יישוב הוא מייצר את הביצים, בתוך מה שניתן לראות כמשק שלו".
בנסיבות אלה השופט קיבל את הערעור וקבע שהלולן זכאי לתמיכה הכספית על-פי חוק הגליל. משרד החקלאות חויב לשלם לאיש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד שמעון בן הרוש
- ב"כ המשיב: לא צוין
עו"ד אירם גל עוסק/ת בנחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.