שופטת אישרה: נכדות ינושלו מירושת סבתן

לאחר שבתה נפטרה ערכה המנוחה צוואת לטובת שתי בנותיה האחרות בלבד. בית המשפט קבע שהיא תקוים: "נפגעה שהנכדות ישבו שבעה על אמן בנפרד"

ארבע אחיות יתומות מאם ינושלו מירושת סבתן - כך נקבע לאחרונה בבית המשפט למשפחה בתל אביב. שלושה חודשים אחרי שבתה נפטרה, ערכה המנוחה צוואה לטובת שתי בנותיה האחרות בלבד, תוך נישול נכדותיה מהבת שהלכה לעולמה. האחרונות אמנם הגישו התנגדות, אך השופטת גלי רון דחתה אותה וקבעה שהצוואה תקוים ככתבה וכלשונה.

למנוחה נולדו בחייה שלוש בנות. ביולי 2018 היא שכלה את אחת מבנותיה, שהייתה אם ל-4. שלושה חודשים לאחר מכן, במהלך אוקטובר, היא ערכה בסיוע עורכת דין צוואה בעדים שלפיה יורשותיה אחרי מותה יהיו שתי בנותיה הנותרות בלבד, הן התובעות. שלוש שנים נוספות חלפו כשבספטמבר 2021 מתה המורישה בגיל 87.

נכדותיה של המנוחה, בנות בתה שנפטרה, לא היו שבעות רצון מנישולן מירושתה, ולכן הגישו התנגדות לצוואתה. הן העלו מספר טענות, כגון שסבתן לא הייתה כשירה במועד חתימת הצוואה, ושדודותיהן לקחו חלק בעריכתה ואף הפעילו על אימן השפעה בלתי הוגנת. בקשתן הייתה לבטל את הצוואה ולקבל צו ירושה שיכיר אף בהן כיורשות הסבתא.

מנגד טענו בנות המנוחה שמדובר בצוואה תקינה המשקפת את רצון אימן, ועל כן יש לקיימה. לטענתן אימן הורישה להן את רכושה על רקע העלבון וההשפלה שחוותה מצד נכדותיה. התובעות התכחשו לטענות שהמנוחה לא הייתה כשירה לצוות ושהן היו מעורבות בעריכת הצוואה, אלא אדרבה סיפרו שכלל לא ידעו על הצוואה ומצאו אותה במקרה בין חפצי האם אחרי מותה.

"הרגשנו דקירה בגב"

השופטת רון דחתה את כלל טענות ההתנגדות מטעם הנכדות. לגבי סוגיית אי הכשירות צוין שלהערכת מומחה בית המשפט, חרף כאבים כרוניים, יתר לחץ דם ומצב רוח ירוד שמהם סבלה המנוחה, היא הייתה צלולה. יתרה מכך, ממסכת הראיות עלה שעובר לצוואה חתמה המנוחה על מסמכים משפטיים נוספים, כמו ייפוי כוח מתמשך, באופן המלמד על כשירותה.

גם בנושא מעורבות דודותיהן, כביכול, בעריכת הצוואה, הייתה ידן של הנכדות על התחתונה. זאת על רקע עדות עורכת הדין שניסחה את הצוואה, כי המנוחה היא שיזמה את עריכת המסמך מאל"ף ועד תי"ו, וכי השתיים נפגשו לצורך כך בלובי הדיור המוגן בו שהתה, ללא מעורבות של אחרים.

לבסוף דחתה השופטת אף את הטענה להשפעה בלתי הוגנת. התרשמותה הייתה שבין הנכדות לסבתן חל משבר אחרי שבקשתן להלין אצלה את אימן - כשעוד הייתה בחיים ושוחררה מבית החולים - נתקלה בסירוב מצד הדודות, בטענה שבית הסבתא מוצע למכירה והדבר יכול להבריח רוכשים פוטנציאליים.

"הרגשנו שדקרו אותנו בגב, שכשאנחנו צריכים יותר מהכול את המשפחה - אין שם מי שיהיה איתנו", סיפרה אחת הנכדות בכאב במהלך עדותה. המשבר שחל ביחסי הצדדים הסלים עוד יותר כאשר אם המתנגדות נפטרה, והן בחרו לשבת עליה שבעה בנפרד מסבתן ודודותיהן. לדברי השופטת, זהו הרקע לנישול הנכדות מירושת סבתן, ולא השפעה בלתי הוגנת מצד הדודות.

"בנסיבות תיק זה לא הוכח שהמנוחה הייתה מבודדת או מנותקת ונתונה כולה להשפעת התובעות. למרות הריב בין המתנגדות לתובעות, המתנגדות היו בקשר שוטף עם המנוחה וביקרו אותה", הבהירה השופטת וקבעה: "במקרה שלפניי עולה בבירור כי צוואת המנוחה היא פרי של רצון חופשי מצדה, וכי לא התקיימה כל השפעה בלתי הוגנת אשר ביטלה את רצונה האמיתי".

לפיכך השופטת הורתה על דחיית ההתנגדות, קיום הצוואה וחיוב הנכדות לשלם לדודותיהן הוצאות משפט בסך כ-50,000 שקלים.

• ב"כ התובעות: עו"ד מרדכי שפירא ו/או עו"ד רינת קדמי
• ב"כ המתנגדות: עו"ד אפרת יוסים

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.