השופטת מירה דהן קיבלה חלק קטן מתוך ארבע תביעות שהגישה אם לשלושה נגד אבי הילדים. היא התייחסה בדבריה למצבו של אחד הילדים שניתק בעבר את הקשר עם האם וכיום מסרב לפגוש את אביו.
בית המשפט למשפחה בתל אביב דן באחרונה בסכסוך מתמשך בין בני זוג גרושים, הורים לשלושה. האם ביקשה ב-2015 להגדיל את סכום המזונות ולחייב את האב בפיצוי על הפרת הסדרי ראייה והסתה אך תביעותיה התקבלו בחלקן הקטן ביותר ונקבע שהיא לא הוכיחה את מרבית טענותיה.
בני הזוג נישאו ב-1996. ב-2004 התגרשו אך שנתיים מאוחר יותר נישאו שוב. גם נישואים אלה לא צלחו וב-2008 הם התגרשו סופית. באותה שנה הם גם חתמו על הסכם גירושין שקבע ששלושת הילדים יישארו במשמורת האם והאב ישלם עבורם מזונות בסך 4,300 שקל. עוד הוסכם כי האב לא ישתתף בהוצאות החינוך של הילדים.
בעקבות תביעה שהגיש האב ב-2010 נקבע שהוא יהיה זכאי לקזז 1,200 שקל עבור חודש אוגוסט בתנאי שהילדים ישהו אצלו כמחצית מהחודש. פסק דין נוסף מ-2014 ביטל את חיוב המזונות עבור אחד הילדים שעבר להתגורר עם האב, כך שהמזונות הוקטנו לסך של 2,810 שקל.
בתביעות שהגישה האם ב-2015 היא טענה שהבן חזר לגור עמה ויש נתק מוחלט בינו לבין האב. בנסיבות אלה לדבריה יש להשיב את חיוב המזונות לסכום המקורי ולהוסיף עליו סכום של כ-5,500 שקל בחודש עבור הוצאות דיור, מורים פרטיים, חוגים, אבחונים ועוד.
עוד היא ביקשה לחייב את האב להחזיר רטרואקטיבית סכומים שקוזזו בגין כמה מחודשי אוגוסט מאחר שהוא לא עמד בהסדרי השהייה שנקבעו.
בתביעות הנוספות דרשה האם לחייב את האב בפיצוי של 300,000 שקל בשל הסתה קשה של הבן כלפיה וכן בפיצוי של 170,000 שקל על הפרת הסדרי ראייה.
האב טען מנגד שהתובעת לא הוכיחה שינוי נסיבות מהותי ואין בסיס להגדלת המזונות. הוא ציין שהתובעת בעלת נכסים וממון רב וברשותה חמש דירות באזור המרכז.
הוא הוסיף שהוא מקיים בקפדנות את הסדרי הראייה וגם בתקופה שלא נפגש עם הבן בשל סירובו, המשיך להיפגש עם הבנות. עוד לדבריו, האם היא שנהגה באופן בעייתי עם הבן, כינתה אותו בשמות גנאי והזניחה אותו.
לא הצביעה על שינוי
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בתל אביב, השופטת מירה דהן, ציינה כי אחד התנאים לשינוי גובה המזונות הוא שינוי נסיבות מהותי. לדבריה, התובעת לא הציגה שינוי מעין זה בהיקף הכנסותיה או הכנסות הנתבע, וגם לא בצרכי הקטינים.
השופטת הוסיפה שהאם גם לא הוכיחה שהאב הפר את הסדרי השהייה עם הבנות, אם כי ניכר שהיה נתק של כשנתיים בינו לבין הבן במהלך 2012-2014. עוד הוכח לדבריה כי בסוף 2015 שב הקטין להתגורר עם אמו וניתק את הקשר עם אביו. בנסיבות אלה הורתה השופטת על השבת דמי המזונות לגובהם המקורי.
השופטת קיבלה את טענות האם בעניין הקיזוז וקבעה שעל האב להחזיר את הסכומים עבור 4 שנים בהן לא עמד בהסדרי השהייה.
כמו כן, השופטת מצאה לנכון להתערב בחלוקת הוצאות החינוך וקבעה שאלה יחולקו שווה בשווה בין הצדדים, זאת בשל גובהם הנמוך יחסית של המזונות ולנוכח הנתק בין האב לבנו.
יתר תביעות האם נדחו בהיעדר הוכחה. השופטת המליצה להורים בסוף דבריה להתמקד בטיפול בבנם הקטין שניכר כי הוא במצוקה, תחת הגשת תביעות הדדיות.
האם חויבה בהוצאות של 15,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד משפחה אבי גפן
- ב״כ הנתבע: עו"ד קרן לגזיאל
עו"ד רחל מנור
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.