אף שמומחית לכתב יד הכריעה שחתימת הקשישה על ייפוי הכוח זויפה, עורכת הדין שערכה את המסמך נשבעה בספר תנ"ך שהחתימה שייכת לאם וביהמ"ש העדיף את גרסתה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה שהגישה בת לקשישה, במסגרתה עתרה לבטל ייפוי כוח מתמשך שערכה האחרונה לטובת בנה, אחיה של התובעת. השופטת עידית בן-דב ג'וליאן דחתה את ניסיון התובעת לצייר את אימה כמי שעברה שטיפת מוח על ידי בנה עד שחתמה על ייפוי הכוח. נקבע שחתימתה על המסמך נעשתה מתוך צלילות הדעת ואין עילה לבטלו.
ייפוי הכוח המתמשך נחתם במרץ 2019, מספר שנים לאחר שאבי המשפחה הלך לעולמו והאם (97) עברה להתגורר בדיור מוגן. לטענת הבת היא גילתה על אודות ייפוי הכוח לטובת אחיה (הנתבע) רק במסגרת תביעה שהגישה למינוי אפוטרופוס חיצוני לאימה, כשנה וחצי לאחר מכן. תביעה זו נדחתה בפסק דין שקבע כי האם עצמאית וצלולה ואינה זקוקה לאפוטרופוס לשם ניהול ענייניה.
מאוחר יותר הגישה הבת את התביעה לביטול ייפוי הכוח המתמשך בטענות לזיוף חתימת האם והשפעה בלתי הוגנת עליה מצד הנתבע. בין היתר היא טענה שייפוי הכוח הינו פרי שטיפת מוח שביצע אחיה על אימם. בהקשר לכך טענה הבת כי אחיה רוקן את חשבון הבנק של האם והעביר לחשבונו הפרטי למעלה מ-2 מיליון שקלים.
לשיטת התובעת, התנהלות אחיה בעניין ייפוי הכוח המתמשך מחייב לקבוע שהמסמך בטל ושאין לאחיה סמכות כלשהי ביחס לאם.
מנגד טענו האם ובנה שהחתימה על ייפוי הכוח נעשתה מתוך הבנה מלאה, שליטה מוחלטת והפעלת שיקול דעת מעמיק. ביחס לסוגיית הזיוף טענו הנתבעים שהיא נטענה ללא כל ביסוס וכי עמדת התובעת מנוגדת לגרסאות האם ועורכת הדין שהחתימה אותה על ייפוי הכוח, לפיהן מדובר בחתימה אותנטית של האם.
פעילה בדיור המוגן
תחילה קבעה השופטת בן-דב ג'וליאן כי האם הייתה כשירה במועד החתימה על ייפוי הכוח המתמשך. היא למדה זאת בדרך של קל וחומר – אם במועד פסק הדין בהליך מינוי האפוטרופוס (ספטמבר 2021) נקבע שהאם צלולה, קל וחומר שהיא הייתה כשירה במועד החתימה על ייפוי הכוח, שנתיים וחצי קודם לכן.
"למעשה, ניתן היה לסיים כאן", כתבה השופטת, שכן במקרה של ייפוי כוח מתמשך שטרם הופעל מספיק להוכיח שהייתה לממנה כשירות על מנת להביא לדחיית תביעת הביטול. ואולם, למעלה מן הצורך היא המשיכה לבחון את יתר טענות התובעת.
השופטת קבעה שלא הופעלה על האם השפעה בלתי הוגנת, בין היתר לאחר שהתרשמה כי במועד החתימה הייתה האם פעילה מאוד בדיור המוגן בתחום התרבות והקריאה, השתתפה בחוגים וניהלה קשרים עם אחרים.
בהמשך ניגשה השופטת לבחון את טענת הזיוף. בתוך כך היא ציינה שמסקנת מומחית בית המשפט הייתה כי החתימה זויפה. אלא שהשופטת העדיפה לאמץ את יתר עדויות ההגנה שמהן עלה כי החתימה אותנטית. בין השאר ציטטה השופטת מחקירת עורכת הדין שערכה את ייפוי הכוח המתמשך, אשר העידה כי היא "יכולה להישבע בספר תנ"ך" שהחתימה שייכת לאם.
השופטת קבעה שעדותה האמינה של עורכת הדין לצד עמדתה המפורשת של האם לפיה חתמה מיוזמתה על ייפוי הכוח, מובילות למסקנה הפוכה מזו של מומחית בית המשפט ומדובר בחתימה אמיתית וכשרה.
בנסיבות אלה השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובעת לשלם לאחיה ולאימה הוצאות בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד יאיר שיבר, עו"ד דורון שיבר ועו"ד ג'ולי מיכאלי
- ב"כ האם: עו"ד ניסים שלם
- ב"כ הנתבע: עו"ד רועי בר
לפסק הדין המלא בתיק א"פ 28391-09-21
עו"ד לאה לזנובסקי-שטיינברג
עוסק/ת ב-
ייפוי כוח מתמשך
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.