הנוסעים הוחזרו לישראל ביום השלישי לטיול. הם זכו ב-2.6 מיליון שקל בתביעת פיצויים נגד החברה אך במסגרת הליך פירוק נדחתה טענתם שיש לחייב את בעליה בתשלום
השופטת אורית וינשטיין דחתה לאחרונה בקשה להטיל חיוב אישי על בעל חברת תיירות בשם ״כספי הפלגות קרוז״ שב-2007 שיווקה שייט תענוגות בים התיכון. השייט הסתיים ביום השלישי לאחר שבספינה התגלה חור. תביעת נזיקין שהגישו הנוסעים נגד החברה התקבלה והם זכו ביותר מ-2.6 מיליון שקל. הנוסעים שיזמו את פירוק החברה טענו שעל בעל החברה לשלם את הסכום מכיסו אך השופטת לא מצאה בסיס לטענות.
בספטמבר 2007 יצאה מנמל אשדוד ספינת "נסיכת החלומות", שהוחכרה על-ידי חברת כספי מחברה זרה. לרוע המזל, ביום השלישי להפלגה נפער חור בבטן האנייה, וכתוצאה מכך נאלצה האנייה לעגון בנמל רודוס ולהוריד את הנוסעים, אשר בחלוף שעות ארוכות, הוחזרו לישראל בטיסות.
בשלהי שנת 2007 הגישה החברה תביעה על סך של 730,000 דולר נגד בעלי האנייה, בגין הנזק שנגרם לה והוצאות החזרת הנוסעים ארצה. בסופו של יום, הגיעה כספי להסכם פשרה עם הבעלים, במסגרתו קיבלה החברה פיצוי בסך 680,000 דולר.
במרץ 2008 הגישו 368 מנוסעי האנייה תביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בפסק הדין נפסקו לטובתם פיצויים בסך 2,672,726 שקל ונקבע שהחברה נהגה בחוסר תום לב שעה שהסתירה מהנוסעים את זהות בעלי האנייה ואת העובדה כי החברה זכתה בכספי הפיצויים, והותירה את הנוסעים בפני שוקת שבורה.
לאחר מתן פסק הדין, נקטו הנוסעים הליכי הוצאה לפועל נגד החברה והללו הניבו תוצאה חלקית בלבד, כאשר בשנת 2012 הצליחו הנוסעים לקבל לידיהם סך של כ-170,000 שקל.
בשנת 2018 פתחה החברה בהליכי פירוק מרצון. במסגרת הליכים אלו, חתם בעל החברה על תצהיר כושר פירעון בו הצהיר כי החברה יכולה לשלם את מלוא חובותיה בתוך 12 חודשים ממתן צו הפירוק. בסיומם של הליכים אלה אישר רשם החברות שהחברה חוסלה.
בתחילת 2019 הגישו הנוסעים בקשת פירוק נגד החברה בה טענו כי החברה לא פרעה את יתרת החוב לפי פסק הדין. הם ביקשו לחייב את הבעל החברה באופן אישי בחובות בשל הברחת נכסים. במסגרת זו בוטל צו החיסול ומונה בעל תפקיד לבחינת התנהלות החברה.
בעל התפקיד טען שיש להטיל על בעל החברה חיוב אישי בשל הגשת תצהיר כושר פירעון כוזב.
בעל המניות טען בתגובתו כי חתם על התצהיר מתוך טעות בתום לב בהבנת הדין. עוד ציין, כי החתימה על התצהיר לא גרמה למבקשים נזקים נוספים. באשר לטענת הנוסעים בדבר הברחת נכסים, הוא טען כי אין שחר לטענות, שכן כל הכספים שקיבלה החברה שימשו לכיסוי הוצאות פינוי הנוסעים חזרה ארצה.
אין קשר סיבתי
השופטת אורית וינשטיין מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה שאין להטיל אחריות אישית על בעל החברה. היא הבהירה כי כשמדובר בהליך פירוק בידי בית המשפט, כמו במקרה זה, אין עוד רלבנטיות להליך של פירוק מרצון, ככל שהתקיים טרם פתיחת ההליך בבית המשפט.
היא הוסיפה כי נזקם של הנוסעים התגבש מיד לאחר פסק הדין של הפיצויים, בטרם פתחה החברה בהליך פירוק מרצון. בנסיבות אלה חתימתו של בעל המניות על התצהיר הכוזב לא הסבה למבקשי הפירוק נזק נוסף. בהיעדר נזק, בוודאי שלא ניתן לבסס קשר סיבתי, ואין מקום להטיל בנסיבות אלו אחריות על בעל החברה.
בנוסף קבעה השופטת כי לא הובאה כל ראיה לכך שבעל המניות קיבל סכום כלשהו מהחברה לכיסו האישי.
- ב״כ הנוסעים: עו"ד ערן טל ו/או שרון ינקו ואח'
- ב״כ בעל החברה: עו"ד שי גליקמן ו/או יונתן גמרניק
- בעל התפקיד: עו"ד עופר גבריאלי
עו"ד יהונתן ליפקין
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.