בבית המשפט התגלה כי החברה נרשמה על שם האישה כיוון שבעלה היה כפוף למגבלות של פשיטת רגל, וכי למרות קשיים כלכליים המשיכה החברה לבצע הזמנות מספקים. לפיכך, הוחלט לבצע הרמת מסך.
בית משפט השלום בפתח-תקווה קיבל לאחרונה תביעה להרמת מסך וחייב בעלת חברה לשלם מכיסה חוב של יותר מ-70 אלף שקל לספק פרזול. השופט אמיר לוקשינסקי-גל החליט לנקוט בצעד החריג מאחר שהתגלה כי הבעלים שימשה כ"אשת קש" עבור בעלה כדי שיוכל לעקוף מגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי פשיטת רגל ואישום בעבירות מע"מ, וההזמנה בוצעה בידיעה שהחברה לא תוכל לשלם עבורה.
ספק פרזול שמכר לחברת הבנייה והשיפוצים "שי ש.י.ר.מ" לא הצליח לגבות ממנה את החוב בהוצאה לפועל עקב קריסתה הכלכלית, ולפני כשנתיים וחצי הגיש את התביעה נגד בעלת החברה באופן אישי.
בכתב התביעה הוא העלה מספר סיבות שמצדיקות לטענתו להרים את המסך ולגבות את החוב ממנה:
הראשונה, הבעלים שימשה "אשת קש" של בעלה – ששלט בחברה וניהל אותה בפועל בתקופה שבה אסור היה לו לעשות זאת עקב הליכים משפטיים שונים שהתנהלו נגדו.
השנייה, היא מסרה לו צ'ק ללא כיסוי בזמן שידעה שהחברה נמצאת במצוקה כלכלית קשה. להוכחת טענה זו הוא הגיש ראיות המעידות על כך שבאותה תקופה חוללו צ'קים שניתנו לספקים אחרים והחברה אף לא הצליחה לשלם את האגרה השנתית ואף הוכרזה בשל כך כ"חברה מפרת חוק".
השלישית, הגשת התנגדות סרק ותצהיר כוזב שקרי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, שבהם הבעלים התכחשה לצ'ק ולכך שקיבלה סחורה, ורק בחקירה נגדית הודתה באמת.
מנגד טענה הנתבעת להגנתה כי הקימה את החברה בתום לב כדי להרוויח כסף, ובמועד שבו הזמינה את הסחורה הייתה בטוחה שהחברה תוכל לפרוע את הצ'ק. באשר להתנהלותה בהוצאה לפועל, נטען כי מדובר בחוסר הבנה וכי הגרסה הנכונה נמסרה מיד בהזדמנות הראשונה.
מקרה מובהק של שימוש לרעה בחברה
אולם השופט אמיר לוקשינסקי-גל קבע כי זהו אחד המקרים המובהקים שבהם מוצדק להרים את מסך החברה ולחייב את הבעלים באופן אישי בשל שימוש לרעה באישיות הנפרדת של החברה.
השופט קבע כי הראיות שהציג התובע על ההתנהלות הבעייתית של הנתבעת ובעלה לא הופרכו, ואילו הנתבעת לא הציגה כל ראיה המעידה על כך שהעסקה עמו נעשתה בתום לב ואינה קשורה לכך ששימשה כ"אשת קש" לבעלה.
בהקשר זה צוין כי ברור שהסיבה היחידה שבגינה הנתבעת – שעד אותה תקופה שימשה כסייעת בגן – תירשם כבעלת חברת בנייה אלא כדי לאפשר לבעלה לעקוף מגבלות שהוטלו עליו במסגרת בקשתו לפשיטת רגל ומשפט פלילי שנוהל נגדו בגין עבירות מע"מ.
עוד עלה מהראיות כי בזמן ביצוע העסקה החברה הייתה מצויה בקשיים כלכליים רציניים ולא הצליחה לשלם אפילו אגרה שנתית, ומכאן שהנתבעת הזמינה את הסחורה בידיעה שלא תצליח לשלם עבורה, ולאחר מכן אף הגדילה לעשות והגישה תצהיר כוזב בנושא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
לאור כל אלה השופט קבע כי הנתבעת תצטרך לשלם את מלוא החוב לספק מכיסה. עם זאת, הוא החליט להתחשב בה ולחייב אותה בהוצאות משפט נמוכות של 5,000 שקל בלבד, וזאת משום שההתנהלות שלה ושל בעלה – תושבי גוף קטיף לשעבר – נבעה מקשיים אליהם נקלעו לאחר הפינוי.
- ב"כ התובע: עו"ד רפאל ישראלי
- ב"כ הנתבעת: עורך דין חיים ויקי
עו"ד אברהם ש. בן-צבי
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.