המנוחה לא הסתלקה מירושת בעלה טרם עריכת הצוואה החדשה, כפי שמורה החוק. לכן נקבע שצוואתה חסרת תוקף
אושר בשתי ערכאות: צוואה שערכה אישה, המשנה מצוואה הדדית קודמת שלה ושל בעלה, לא תקוים. הסיבה: לא הוכח שהיא פעלה כמצוות סעיף 8א לחוק הירושה, והסתלקה מעיזבון הבעל טרם עריכת הצוואה החדשה. שופטי המחוזי בלוד צבי ויצמן (אב"ד), אלי ברנד וכרמית בן אליעזר דחו את טענת הזוכה על-פי הצוואה המאוחרת לפיה יש לקיים אותה, מאחר שהוריו לא היו מודעים למגבלות שמטיל החוק על שינוי צוואה הדדית.
הצדדים הם שניים מששת ילדי בני זוג שהלכו זה מכבר לעולמם. לפני 16 שנה חתמו המנוחים על צוואה הדדית שלפיה בן הזוג שנותר בחיים יזכה ברכוש הנפטר, ולאחר מותו יחולק העיזבון לחמשת מתוך ששת האחים. בצוואה הובהר שהיא נערכת "מתוך הסתמכות כי בן הזוג הנותר לא ישנה הוראות צוואתו".
לפני כעשור הלך אבי המשפחה לעולמו, ולאחר כחמישה חודשים, במרץ 2016, ערכה האם צוואה חדשה שלפיה רק אחד מבניה יירש אותה, באופן הסוטה מהצוואה ההדדית. היא נימקה את בחירתה בכך שבנה-הזוכה "מטפל בה יותר משאר ילדיה". עם מות האישה בשלהי 2021 החל מאבק עיקש בין ילדיה על גורל הירושה.
לפני למעלה משנה קבע בית המשפט למשפחה בפתח תקווה שצוואתה המאוחרת של המנוחה הינה חסרת תוקף משפטי. השופטת אליה נוס נימקה שעובר לעריכת הצוואה החדשה היה על המנוחה להסתלק מעיזבון בעלה, זאת בהתאם לסעיף 8א לחוק הירושה, ומשלא עשתה זאת - הרי שאין אפשרות לקיימה.
ואולם הזוכה על-פי הצוואה המאוחרת סירב להשלים עם התוצאה, והגיש בינואר אשתקד את הערעור למחוזי.
"אנשים פשוטים"
לטענת המערער, בית המשפט למשפחה התעלם מכך שהוריו היו אנשים פשוטים, אשר לא הכירו את ההסדר החוקי המעוגן בסעיף 8א לחוק הירושה (שלפיו שינוי צוואה הדדית מותנה בהסתלקות המוריש מעיזבון הנפטר, במידה שטרם חולק, או השבת חלקו אם כבר חולק). הוא סיפר שאמו הייתה אנאלפבתית, ועורכי הדין לא הסבירו כראוי לה ולאביו את הוראות החוק במעמד החתימה על הצוואה ההדדית.
מנגד טענה המשיבה, אחותו של המערער, כי כוונת הוריה בצוואתם ההדדית הייתה "פשוטה, ברורה ואינה נדרשת למדרש" – והיא להכפיף שינוי עתידי שלה להוראת סעיף 8א לחוק הירושה. משלא מולאו תנאי הסעיף במסגרת הצוואה החדשה, טענה, הרי שהיא חסרת תוקף.
ואכן, שופטי המחוזי מצאו שהמנוחה לא עמדה בתנאי החוק, ובכלל זה לא שלחה הודעת הסתלקות מעיזבון בעלה לרשם לענייני הירושה או לבית המשפט, קודם לעריכת צוואתה המאוחרת. הם הבהירו שגם אם עיזבון המנוח כבר חולק – הרי שהמערער לא הוכיח כי אימו השיבה את מה שזכתה בו.
לקראת סיום דחו השופטים את טענת המערער, לפיה הוריו לא הבינו ששינוי צוואתם ההדדית כפוף להסדר שבחוק הירושה. הם ציינו כי בית המשפט למשפחה שוכנע שעורכי הדין עברו עם המנוחים על נוסחה של הצוואה ההדדית והבהירו להם את האמור בסעיף 8א לחוק. בהעדר ראיות שיצדיקו זאת, שופטי המחוזי לא ראו לנכון להתערב במסקנה זו.
לפיכך הורו השופטים על דחיית הערעור ועל חיוב המערער ב-15,000 שקל הוצאות משפט לטובת אחותו.
- ב"כ המערער: עו"ד רן מובשוביץ
- ב"כ המשיבה: עו"ד בועז קראוס
עו"ד אלון בן משה
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.