בית המשפט הטיל את האחריות לתאונה על החברה והקבלן שהעסיקו את התובע. בעלת הבית שבו בוצע השיפוץ יצאה נקיה
בית משפט השלום בחיפה חייב לאחרונה חברה וקבלן שיפוצים שהעסיקו במשותף פועל מהשטחים - אשר עבר לפני כ-14 שנה תאונת עבודה בדמות נפילה מגג - לפצותו ב-400 אלף שקל. 600 אלף נוספים יקבל האיש מביטוח לאומי. אשר לבעלת הנכס, קבע השופט אחסאן כנעאן שהיא פטורה מאחריות. עוד הוא קבע שחל כיסוי ביטוחי על התאונה, של חברת "כלל".
התאונה שעבר התובע (57), תושב יאטה שבחברון, התרחשה באוגוסט 2011. לטענתו, בזמן שהועסק בשירות הנתבעת, חברת שיפוצים והנתבע, הקבלן המבצע, בבית של לקוחה בדרום הארץ - נפל מגובה שבעה מטר. לגרסתו הוא עלה בסולם לגג הבית ללא אמצעי בטיחות כלשהם, על מנת לבצע מדידות לצורך התקנת ארגז רוח חדש, כשלפתע נפל בעוצמה ארצה.
לאחר התאונה הובהל הפועל באמבולנס ל"סורוקה", שם אובחן עם שברים בחוליות עמוד השדרה. הוא עבר ניתוח ושוחרר מבית החולים כעבור מספר ימים, אלא שאז החל לסבול ממספר בעיות, כגון הפרעות במתן שתן ואין-אונות. כמו כן הוא אובחן עם תסמונת דום נשימה, בעקבותיה הומלץ לו להיות במעקב רופא אף-אוזן-גרון.
התביעה הוגשה לבית המשפט באפריל 2017 נגד החברה, הקבלן המבצע ובעלת הבית שבו התרחשה התאונה. ואולם שלושת הנתבעים ניסו לחמוק מאחריות.
לטענת החברה, הנפילה אירעה בזמן שהתובע הועסק באופן פרטי אצל הקבלן, וללא כל זיקה אליה. הקבלן, מצדו, סיפר שהתובע מעולם לא עבד עבורו, וככל הידוע לו החברה היא שהעסיקה אותו.
גם בעלת הנכס כפרה באחריותה לתאונה הכואבת, בטענה שהתובע הועסק על ידי הקבלן המבצע ולא היה לה שום קשר עם עובדיו. בהקשר לכך ציינה האישה שבמועד התאונה הייתה בחופשה באילת ונודע לה על המקרה המצער רק בדיעבד.
מעסיקים במשותף
מבין הנתבעים, הכיר השופט כנעאן באחריות החברה והקבלן המבצע בלבד. הוא הגדיר אותם כ"מעבידים במשותף" של התובע, כאשר הקבלן אחראי ל-65% מהתאונה בעוד לחברה יוחסו 35%. בתוך כך קבע השופט כי חל על התאונה כיסוי ביטוחי של "כלל", מבטחת החברה.
ספציפית לגבי הקבלן נימק השופט שאחריותו ברורה, "כמי שהיה הקבלן המבצע ונותן ההוראות לתובע ויתר העובדים במקום, וכמי שהיה אמור לדאוג לבטיחותם". לדבריו הקבלן לא סיפק שום אמצעי בטיחות לתובע שימנע את נפילתו, בזמן שעבד בגובה של כ-7 מטרים על גג תלול.
לעומת זאת, השופט קבע שבעלת הנכס שבו אירעה התאונה נקייה מאחריות, חרף עדותה שהייתה מגיעה "60 פעמים ביום" כדי לבדוק את קצב העבודה. לדבריו אין בהתנהלותה זו משום נטילת אחריות לתאונה, שכן "לגיטימי כי מזמין עבודה יבדוק את התקדמות העבודה ואף יבדוק בקפידה, אך אין הדבר מעיד כי האחריות לבטיחות עוברת אליו".
בהמשך קבע השופט שאין מקום בנסיבות העניין לייחס לתובע עצמו אחריות כלשהי לנזקיו. לדבריו התאונה אירעה עקב התרשלות המעסיקים שלא סיפקו לו אמצעי בטיחות ולא השגיחו על עבודתו בעת ביצועה, ומכאן שאין להטיל עליו אשם תורם.
בסופו של יום העריך השופט את נזקי השיפוצניק כתוצאה מנפילתו מהגג ב-1,010,818 שקל, מתוכם 602,678 שקל הם תגמולי ביטוח לאומי. הוא קבע שאת ההפרש, 408,140 שקל, ישלמו החברה והקבלן המבצע ביחד ולחוד, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של כ-100,000 שקל.
- ב"כ הפועל: עו"ד מוחמז חמזה
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד מוחמד לוטפי
- ב"כ החברה: עו"ד אוהד פריאל
- ב"כ בעלת הנכס: עו"ד מיכאל פחימה
- ב"כ "כלל": עו"ד ארז בלוך
עו"ד רונית כהן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.