במסגרת תביעה שהגיש אב לשניים בטענה שמצבו הורע ואילו מצב האם השתפר, קבע השופט שלא מקובלת עליו הגישה שמגבילה את ההורה שזכאי למזונות מלהתקדם בחייו מחשש שהמזונות יופחתו
תביעה שהגיש אב לשניים לביטול מזונות בשל הפחתה בשכרו ועלייה בהכנסות האם, נדחתה לאחרונה כיוון שהסתיר הכנסות ולא הוכיח שינוי נסיבות משמעותי. בפסק הדין כתב השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט למשפחה בירושלים, כי "גישה המגבילה את הזכאי למזונות להתקדם במישור הכלכלי מפאת חשש כי תוגש כנגדו תביעה לביטול או להפחתת דמי מזונות, יש לה השלכות מרחיקות לכת לא רק על הזכאי למזונות אלא גם על השוק החופשי והיא איננה מקובלת עלי".
מדובר באב לבן חייל ובן נוסף בגיל 16 שחולק משמורת משותפת עם האם. בהתאם לפסק דין שניתן ב-2017 הוא משלם לבן החייל 400 שקל בחודש ואילו לבן הצעיר 1,200 שקלים. בתביעה לביטול או הפחתת מזונות שהגיש בתחילת השנה הטענה המרכזית שלו הייתה שהכנסותיו נפגעו בתקופת הקורונה ושכרו ירד ביותר מ-2,000 שקלים, ובמצבו הכלכלי הנוכחי הוא לא יכול לשלם את המזונות. עוד הוא טען כי לעומתו, גרושתו שיפרה את מצבה הכלכלי ומלבד עלייה בשכרה השוטף היא גם מרוויחה כספים מהשכרת דירה.
האם טענה כי כדי להתערב בפסק דין למזונות דרוש להוכיח שהתרחש אירוע דרמטי ולא צפוי, ולא ירידה קלה במשכורת. מעבר לזה, היא טענה כי השכר של האב יעלה בחזרה כשהמגפה תסתיים וכי הסתיר שהוא מקבל גם דמי שכירות של כ-2,000 שקלים מהשכרת יחידת דיור בבית. האם הוסיפה כי מצבו הכלכלי של האב טוב יותר משלה בהתחשב בכך שיש לו בית ללא משכנתה, ואילו היא משלמת משכנתה של 1,800 שקלים בחודש.
לעודד עצמאות כלכלית
השופט פליקס גורודצקי קבע כי מהראיות עלה שהאב באמת הסתיר את דמי השכירות שהוא מקבל ועומדים היום על 1,800 שקלים בחודש וכן הפקדות של מאות שקלים בחודש לחשבונו מעבר למשכורתו. מלבד זאת, מבחינת 12 תלושי השכר האחרונים שלו עלה כי שכרו דווקא עלה מעט. כלומר, ההפך הוא הנכון והכנסותיו עלו לעומת ההכנסות שנלקחו בחשבון כשנפסקו המזונות.
עוד הדגיש השופט כי הטענה של האב שהוא לא מסוגל לעמוד בתשלומים לא מתיישבת עם העובדה שהחשבון שלו נמצא ביתרות זכות קבועות של עשרות אלפי שקלים ועם העובדה שיש לו קרן השתלמות גדולה.
השופט קבע כי בנסיבות אלה מדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב וצריכה להידחות רק בשל כך. עם זאת, למעלה מן הצורך הוסיף השופט כי העלייה בהכנסות האם ממילא לא הצדיקה את הגשת התביעה. "אייני סבור כי זכאי לקבל מזונות לקטין צריך 'לעצור את חייו' ולהימנע מכל פעילות עסקית אשר תניב לו רווחים או צמחיה כלכלית אחרת וזאת מפאת חשש כי דמי המזונות ייפגעו".
"להפך", הוסיף השופט, "לאחר שקשר הנישואין הסתיים יש לעודד את בני הזוג להתפתח במישור הכלכלי... מתוך מטרה לאפשר להם להגיע לעצמאות כלכלית ללא תלות בגורם זה או אחר".
לפיכך, התביעה נדחתה ומאחר שהוגשה בחוסר תום לב כאמור, החליט השופט לחייב את האב בהוצאות משמעותיות של 20,000 שקלים.
לפסק הדין בתיק משפחה 33812-02-21
עו"ד אביגיל שיינין
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.