בנה של המנוחה טען שהיא העניקה לו המחאה בסך 1,200,000 שקל. בית המשפט התרשם שהיא לא התכוונה לתת את המתנה וקבע שעליו להשיב את הכסף לעיזבון
בית משפט למשפחה באשדוד הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה בין נכדיה של מנוחה לבין בנה (הדוד שלהם). חודשיים לפני פטירתה משך הבן מחשבונה 1,200,000 שקל באמצעות צ'ק לפקודתו. בתביעה שהגישו הנכדים נגד הבן הם טענו שמשיכת ההמחאה נעשתה כשהמנוחה הייתה במצב בריאותי קשה ונעדרת כשרות משפטית. הבן טען שהיא נתנה לו את הצ'ק במתנה מרצונה החופשי. השופטת עפרה גיא התרשמה אומנם שהמנוחה הייתה כשירה בזמן משיכת ההמחאה, אולם הבן לא הצליח להוכיח שהכסף ניתן לו במתנה ונקבע שעליו להשיבו לטובת העיזבון.
המנוחה הייתה אלמנה והותירה אחריה בן, ושלושה נכדים מבן אחר שלה שנפטר לפניה. טרם מותה, במאי 2015 היא צירפה את בנה כשותף בחשבון הבנק שלה ובספטמבר אותה שנה משך הבן מחשבון הבנק צ'ק בסכום של 1,200,000 שקל.
המנוחה נפטרה בסוף שנת 2015 בהיותה בת 89. מאחר שלא השאירה צוואה, במאי 2016 ניתן צו ירושה לפיו יורשיה על פי דין הם בנה ושלושת הנכדים. בתחילת 2017 חתמו היורשים על הסכם בו חילקו בניהם שתי דירות שהיו חלק מהעיזבון.
כמה חודשים אחר כך הגישו הנכדים תביעה נגד הבן, בה טענו בין היתר שהיה להם קשר קרוב והדוק עם סבתם, בעוד שהנתבע נהג כלפיה באלימות מילולית ופעל לנישולם מעיזבונה.
לטענתם, סבתם צירפה את הנתבע לחשבונה במטרה שיסייע לה להתכלכל בכבוד בשעת חולי או ערש דווי ולא על מנת לשתף אותו בכספיה. לדבריהם, הנתבע הבריח כספים מחשבונה, וביום משיכת הצ'ק היא הייתה במצב בריאותי קשה ולא כשירה מבחינה משפטית.
הנתבע טען מנגד כי הוא זה שסעד את אימו, טיפל ודאג לה ולא בכדי היא בחרה להוסיפו כשותף בחשבון הבנק שלה. הוא טען שלתובעים אין זכות לקבל מידע על התנהלותה הכספית של המנוחה בטרם מותה, וכל הכספים שהוענקו לו בחייה ניתנו לו במתנה.
לא רשמה מוטב
השופטת עפרה גיא דחתה חוות דעת רפואית שקבעה שהמנוחה לא הייתה כשירה בעת צירוף הנתבע לחשבון הבנק שלה ובמועד פירעון הצ'ק. לאחר שבחנה מסמכים רפואיים של המנוחה ואת עדויות הצדדים, היא קבעה שלא הוכחה אי כשירות של המנוחה באותם מועדים.
משהגיעה למסקנה זו, המשיכה השופטת לבחון האם המנוחה העניקה לנתבע את הצ'ק של 1.2 מיליון השקלים במתנה.
השופטת התרשמה מעדות הנתבע עצמו כי הפרטים שמילאה המנוחה בצ'ק הם סכום ההמחאה במספרים וחתימה בלבד, ואילו יתר הפרטים – כולל שמו כמוטב שלפקודתו ניתן הצ'ק – מולאו על ידו.
בעניין זה הסבירה השופטת שהתחייבות לתת מתנה עתידית מחייבת מסמך בכתב, מה שלא קיים במקרה זה מכיוון שהפרטים החשובים על גבי הצ'ק, כגון למי הוא נמסר, לא נכתבו על ידי המנוחה. ומה גם שהנתבע לא נתן כל הסבר לכך.
השופטת אף הוסיפה שאין היגיון בכך שהמנוחה תעניק לבנה סכום שכזה בסוף ימיה כשהיא במצב רפואי מורכב.
לפיכך נקבע שהכסף שייך לעיזבון ועל הנתבע להשיבו.
בנוסף הוא חויב בהוצאות התובעים ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ הנכדים: עו"ד ירדנה בן-שלום
- ב"כ הבן: עו"ד רן רייכמן
עו"ד ניר ויינרמן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.