בעל עסק לניכיון שיקים תבע ביצוע שיק שחזר על סך של 124,000 שקל. בית המשפט התרשם שברקע הדברים עסקת הלוואה והתובע לא עמד בדרישות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
השופטת רחל קרלינסקי דחתה לאחרונה תביעה לביצוע שיק שהגיש בעל עסק לניכיון שיקים. אף שטענת הנתבע שהשיק נגנב ממנו וחתימתו זויפה נדחתה, השופטת קבעה שהשיק נמסר לתובע במסגרת הלוואה שסיפק האחרון לצד שלישי. בנסיבות אלה, היה עליו לצרף לתביעה את הסכם ההלוואה ותנאיה אך הוא לא עשה כן.
התובע סיפר שבספטמבר 2015 קיבל לידיו שיק של הנתבע על סך 124,000 שקל מועד פירעון השיק היה חודשיים קודם לכן, ביולי 2015. השיק נמסר לו על ידי אדם שהפעיל עסק של צמיגים והסב את השיק אליו.
התובע טען שהייתה לו היכרות מוקדמת עם הנתבע והוא קיבל עוד קודם לכן 4 שיקים שלו בסכום כולל של 192,000 שקל.
התובע הוסיף כי ביקש לפרוע את השיק אך הוא לא כובד בשל ״חשבון מוגבל״ ולכן הוא הגיש את השיק לביצוע בהוצאה לפועל כנגד הנתבע.
הנתבע מצדו טען שהשיק נגנב וזויף. הוא הוסיף שהתוודע לתיק ההוצאה לפועל רק לאחר שהוטל עיקול על ידי התובע וכך התברר לו בדיעבד שהאחרון עוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות.
עוד לטענתו, העסקה בין התובע לבין הצד השלישי הייתה עסקת הלוואה במהותה. לדברי, התובע לא עמד בדרישות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ובין היתר לא צירף לכתב התביעה את הסכם ההלוואה שנכרת בינו לבין הצד השלישי ודי בכך כדי לדחות את התביעה.
הוא הוסיף כי התובע כמי שמנכה שיקים ופועל בשוק האפור היה צריך לקבל את עמדתו בטרם ביצוע עסקת ההלוואה או הניכיון – דבר שלא נעשה.
הגנה על הלווה
השופטת הבכירה רחל קרלינסקי מבית משפט השלום בכפר סבא דחתה את טענת הנתבע שחתימתו על השיק זויפה לנוכח קביעת גרפולוג שמונה מטעם בית המשפט כי ״קרוב לוודאי״ מדובר בחתימה אמיתית.
היא הבהירה כי השאלה בדבר תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות על עסקת ניכיון זכתה להתייחסות רבה בפסיקה. תכלית החוק היא להגן על הלווה שנמצא בפער כוחות שוק וחסר כוח מיקוח ונדרש ליטול הלוואה בשל מצוקה כלכלית. משום כך נקבעו הוראות שונות המחייבות את המלווה בין היתר לערוך חוזה הלוואה בכתב ולגלות בו את כל תנאי ההלוואה.
במקרה זה התובע הודה שקיבל את השיק חודשיים לאחר מועד הפירעון הנקוב בו. ניכיון שיק בנסיבות אלה מעיד על עסקת הלוואה משום שהצד השלישי לא זקוק לניכיון השיק ויכול היה להיפרע מהשיק במועדו. השופטת ציינה בהקשר זה שהתובע לא הסביר מדוע קיבל את השיק מהצד השלישי במקום להפנות אותו לפרוע אותו בבנק.
עוד קבעה השופטת שהתובע לא יצא ידי חובתו על פי החוק לצרף לתביעה את הסכם ההלוואה שנכרת בינו לבין הצד השלישי ולפרט את תנאי ההלוואה. ״התובע מצדו עשה מעט מאוד להציג את עסקת היסוד על כל רכיביה״.
עוד כתבה השופטת כי קבלת שיק בסכום חריג, שזמן פירעונו הנקוב חלף מזה חודשיים ימים, בלא בירור מול הנתבע, מטיל צל על תום ליבו של התובע.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד סאלח אסדי
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.