הנתבעת, שעבדה במינימרקט, ביקשה לבטל צ'קים שנתנה לספקים מחשבונה. נקבע כי גם אם לא ידעה שהמעסיק שלה ביצע מעשי עבריינות עליה לקחת אחריות על מעשיה.
היה זה בסביבות שנת 2012 כשבעל מכולת ממעלה אדומים נקלע לקשיים כלכליים, וביקש מעובדת, שעבדה אצלו 11 שנה, שתפתח עוסק מורשה כדי שיעביר את המכולת על שמה. פחות משנה לאחר מכן, העובדת פרשה, והבעלים חזר לנהל את המכולת.
לייעוץ בנושא
פנו ל- עורך דין מסחרי
בזמן שהעסק היה על שם העובדת, היא העבירה שלושה צ'קים בסך כולל של כ-110 אלף שקל כתשלום לספקית "נוהד השקעות" עבור הסחורה שסיפקה למינימרקט. ואולם, הצ'קים חזרו ללא כיסוי, ובנובמבר 2012 הספקית הגישה נגד העובדת תביעה לבית משפט השלום בירושלים.
העובדת טענה שהיא חתמה רק על הצ'ק הראשון, בסך 20 אלף שקל, וגם אותו ביקשה לקזז עם עסקה אחרת ששילמה בה כ-70 אלף שקל עבור בקבוקי שמן שלא הוכח שסופקו כיוון שתעודת המשלוח לא חתומה.
בנוגע לשני הצ'קים הנוספים, היא טענה כי היא מסרה אותם ריקים רק לביטחון. לדבריה, אותו עובד פוטר מאז בחשד שגנב כ-1.3 מליון שקל, וכנראה שהוא זה שמילא אותם ללא הסכמתה, ולכן אין לקבלם.
הספקית טענה מנגד שאין מחלוקת שהיא סיפקה סחורה עבור שלושת הצ'קים שחזרו, ושהיא קיבלה אותם כשהם מלאים וחתומים. לעמדתה, אם הצ'קים היו מזויפים, זה די מוזר שהנתבעת לא התלוננה על כך במשטרה, ובכל מקרה, גם הנתבעת מסרה אותם ריקים, המשמעות היא שהרשתה לאותו עובד להשלים אותם במידת הצורך.
בנוגע לטענת הקיזוז, היא עמדה על כך שסיפקה גם את בקבוקי השמן, וזה שאין חתימה על תעודת המשלוח לא מעיד אחרת, כי לעיתים, כשהלקוח לא נמצא הספקים מוותרים על חתימה.
"קוף" למעשי עבריינות
השופטת מרים קסלסי קיבלה את התביעה.
היא קבעה ששלושת הצ'קים ניתנו בתמורה לסחורה שסופקה, והיא לא שוכנעה כי חתימת הנתבעת זויפה בשניים מהם. גם אם מישהו אחר חתם במקומה, הוא עשה זאת בהרשאה כללית שהיא נתנה לו, קבעה השופטת, ובכך דחתה את הטענה כי התובעת עשתה שימוש בלתי מורשה בצ'קים. יתרה מכך, סברה השופטת כי מאחר שהסחורה סופקה, יהיה זה מוצדק שתקבל בעבורה תמורה.
השופטת גם מתחה ביקורת על התנהלות הנתבעת, שהסכימה לשתף פעולה עם בעל המינימרקט שהסתבך בחובות. כך, היא הציגה מצג שווא לפיו העסק הוא שלה, אולם כשנאלצה לשלם את החובות, ביקשה להסתתר מאחורי הבעלים האמיתי. ייתכן, קבעה השופטת, שהנתבעת שימשה כ"קוף" למעשי עבריינות של אנשים שהכירה, אולם חוסר ידיעה או שליטה במה שנעשה במינימרקט אינו יכול לפטור אותה מהאחריות שלקחה על עצמה.
גם את טענת הנתבעת לקיזוז דחתה השופטת, לאחר שהעדיפה לקבל את טענת התובעת כי הסחורה סופקה במלואה, ומאחר שזו לא פעם ראשונה שתעודת משלוח לא נחתמת.
לפיכך פסקה השופטת כי הנתבעת תשלם לתובעת את סך הצ'קים בגובה 109,905 שקל, וכן תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד שלה בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אלון אופנר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב שבת
* עורך דין יניב בסט עוסק בדיני חוזים ומסחר ובדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.