נאשם שרכבו צולם במצלמת א-3 הוכיח שעשה מאמצים להסב את הדוח על שם זוגתו לשעבר אבל היא סירבה לקחת אחריות על מעשיה. השופטת האמינה לגרסתו וזיכתה אותו. בקשת המדינה להרשיע את בת הזוג במקומו נדחתה
הכרעת דין של סגנית נשיא בית המשפט לתעבורה באשדוד נועה חקלאי מאוגוסט האחרון זיכתה נאשם מעבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 119 קמ"ש שנמדדה במצלמת א-3. השופטת ציינה כי לא היה לה צורך להיכנס לדיון בנוגע לתקינות המדידה במצלמה מאחר שהנאשם הוכיח במידה הנדרשת כי לא הוא נהג אלא זוגתו לשעבר.
בכתב האישום שהגישה המדינה באפריל נטען כי באוגוסט 2019 צולם הנאשם נוסע ברכב מהעבודה בסביבות השעה 01:00 במהירות של 119 קמ"ש בכביש של 90 קמ"ש.
בדיון שהתקיים בבית המשפט העלה הנאשם שתי טענות הגנה: האחת, כי לא הוא נהג ברכב אלא בת זוגו לשעבר. השנייה, כי יש בעיה באמינות תוצאות המדידה של המצלמה.
בדיון שהתקיים לאחר מכן, ועסק בטענת ההגנה הראשונה, סיפר הנאשם כי בליל הנסיעה הוא וזוגתו חזרו מחתונה של חבר והיא נהגה כיוון שהוא שתה אלכוהול.
הנאשם טען כי שבועיים לאחר מכן הוא קיבל את הדוח והתקשר אל זוגתו כדי שתזכיר לו מי נהג והיא הודתה שהיא נהגה ואף נזכרה באופן שבו יצאה מן החנייה. לדבריו, היא אמרה לו שתיקח את הנקודות על עצמה אבל אחר כך התחרטה, ובסופו של דבר הם נפרדו והיא סירבה לקחת עליה את האשמה. בהמשך הוא שלח לה מכתב בדואר רשום מעורך דין אך היא סירבה לקבלו.
הנאשם אף זימן את זוגתו לשעבר לעדות. בעדותה היא מצד אחד כי אינה זוכרת את האירוע הספציפי כיוון שנסעו יחד לאירועים רבים והיא אפילו לא זוכרת את הנאשם כיוון שעברה טיפול ומחקה אותו מחייה. מצד שני, היא אישרה את שיחת הטלפון עם הנאשם ואת הודאתה כי נהגה ברכב אם כי טענה שלאחר מכן הודיעה לו שלא נהגה וסירבה לחתום על ההסבה של הדו"ח.
לאחר שמיעת העדויות המדינה טענה כי במידה שבית המשפט יקבע שהנאשם לא נהג ברכב, יהיה עליו לקבוע במקביל מי כן נהג בו ולהרשיע את בת הזוג.
סתר את חזקת הבעלות
בהכרעת הדין שניתנה לאחר מכן הודיעה השופטת חקלאי שלא מצאה טעם לבחון את הטענה בנוגע לאמינות המצלמה כיוון ששוכנעה שהנאשם לא נהג ברכב בזמן שצולם.
השופטת הסבירה כי בפקודת התעבורה נקבעה חזקת הבעלות שלפיה בעל הרכב או המחזיק בו אחראי לעבירות שנעשו ברכב. הדרך לסתור את החזקה היא להוכיח ברמת ודאות מספקת כי אדם אחר ביצע את העבירה, והשופטת סברה שהנאשם הצליח בכך.
היא ציינה כי מצאה את עדותו אמינה, מפורטת ומנומקת, מה גם שהיא נתמכה במסמכים שמעידים כי אכן עשה מאמצים להסב את הדו"ח על שם מבצעת העבירה בזמן אמת.
גרסתו אף קיבלה חיזוק מעדותה של זוגתו לשעבר שאמנם ניסתה לטעון שאינה זוכרת דבר, אבל בד בבד אישרה את שיחת הטלפון, את האמירה כי נהגה ברכב ואת הפניות שלו אליה.
בתוך כך ציינה השופטת כי בת הזוג לא השאירה עליה רושם חיובי במיוחד נוכח הזכרונות המתעתעים והבחירה שלה להכפיש את הנאשם, תוך כינויו קמצן, מעשן סמים, שקרן ושתיין.
בסיכומו של עניין השופטת העדיפה את גרסת הנאשם וזיכתה אותו מהעבירה שיוחסה לו.
בתוך כך השופטת דחתה את בקשת המדינה להרשיע את בת הזוג. היא הסבירה כי על אף המסקנה שהנאשם לא נהג ברכב, לא הוכח בפניה ברמה הנדרשת בפלילים כי בת הזוג היא זו שנהגה.
עו"ד דוד אריכא
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.