קבלן שמכר דירות למשרד השיכון מכר אותן בהמשך גם לרוכשים פרטיים. נקבע כי התעלמות האחרונים מנורות אזהרה בוהקות שניצבו לנגדם מצדיקה להעדיף את משרד השיכון
פסק דין בנוגע להתממשות אחד החששות הגדולים ביותר של רוכש דירה, ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. השופט יעקב פרסקי קבע ששבעה רוכשי דירות יד ראשונה באשקלון יפנו אותן תוך חודשיים לטובת משרד הבינוי והשיכון, שרכש אותן לפניהם. לדבריו, הרוכשים התעלמו מעצת עורכי דינם לברוח מהעסקה המסוכנת, ובנסיבות אלה אין לייחס להם תום-לב שיצדיק להעדיף אותם בתחרות הקניינית מול משרד השיכון.
מדובר בפרויקט "בראשית" הכולל 70 דירות שנבנה ברחוב אחישר אריה באשקלון. במרץ 2018 רכשה "עמידר" עבור משרד השיכון 17 דירות בפרויקט, בעלות כוללת של כ-19 מיליון שקל, במטרה שאלה ישמשו לצורך דיור ציבורי לזכאים. בשלב מסוים הועלתה האפשרות לבטל את העסקאות, אך הן לא בוטלו.
את הקבלן זה פחות עניין, והוא מכר שבע מהדירות שנרכשו עבור משרד השיכון גם לאנשים פרטיים. עובר למכירתן שיווק הקבלן את הדירות כ"הזדמנות" במחיר אטרקטיבי ביותר, כאשר בסופו של יום שבעת הרוכשים שילמו בממוצע פחות ממיליון שקל לדירה ובהנחה של 20% ממחיר השוק.
בשלב מסוים הקבלן קרס ונקלע לחדלות פירעון, כאשר בעלי התפקיד בהליך המליצו כי בתחרות המשפטית שנוצרה בין משרד השיכון לרוכשים – יש להעדיף את משרד השיכון. לטענתם, העסקאות מול המשרד קדמו לאלה מול הרוכשים, ומאחר שאין לייחס לאחרונים תום-לב ותשלום תמורה כמקובל (החריגים בפסיקה שמצדיקים את העדפת הרוכש השני בזמן), ממילא הן גוברות.
מנגד טענו הרוכשים שמשרד השיכון, כגוף חזק וגדול, יכול היה בקלות לדרוש רישום הערת אזהרה על עסקאותיו ובכך למעשה להתריע בפני צדדים שלישיים כמוהם שהדירות נמכרו. לשיטתם, מדובר ברשלנות חמורה מצד המשרד הממשלתי, בשלה יש להעדיף אותם על פניו.
"היו להוטים לרכוש"
השופט פרסקי הסביר שהפסיקה אמנם מאפשרת בנסיבות מסוימות להעדיף רוכש שני בזמן, אלא שהדבר מותנה בתום-לב מצדו ובתשלום תמורה כמקובל. לדבריו, זה אינו המקרה.
כך, השופט ציין שהרוכשים עצמו עיניהם למול המשכנתה הרובצת על הדירות וקיומו של הבנק המלווה. הרוכשים, כך השופט, בחרו לבצע את העסקאות מבלי לנקוט בפרקטיקה הבסיסית ברכישת דירה יד ראשונה של בירור מול הבנק המלווה ודרישת מכתב החרגה או מכתב כוונות.
השופט הדגיש כי אם הרוכשים היו פונים לבנק המלווה – הם היו מקבלים את המידע על בעל העסקה הראשונה, משרד השיכון, והתאונה המשפטית הייתה נמנעת. לדבריו, נוכח המחירים האטרקטיביים ביותר שהוצעו להם היו הרוכשים "להוטים" לקנות את הדירות, התעלמו מעצת עורכי דינם לברוח מהעסקאות ואף הסכימו לשלם לחשבונות עלומים שאינם של הקבלן.
"ההזדמנות שנקרתה בפני המשיבים ברכישת הדירות הביאה אותם, למרבה הצער, שלא להתייחס לנורות אזהרה בוהקות וברורות שעמדו בפניהם. בין היתר, כאשר נדרשו לשלם את תמורת העסקה באופן מידי ולא באמצעות בנק למשכנתאות", כתב השופט.
לדבריו, התנהלות זו של הרוכשים אינה מאפשרת לייחס להם תום-לב ותשלום תמורה כמקובל. לפיכך, השופט קיבל את המלצת בעלי התפקיד להעדיף את משרד השיכון כבעל העסקאות הראשונות בזמן, והורה לרוכשים להשיב את הדירות עד ל-1 באפריל.
שבעת הרוכשים חויבו בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 62,500 שקל.
- בעלי התפקיד: עו"ד פיני יניב ועו"ד מורן רוזנפלד
- ב"כ משרד השיכון: עו"ד אסף שפירא ועו"ד עדן לוי
- ב"כ המשיב 1: עו"ד גילה חכמון ועו"ד בסאם כרכבי
- ב"כ המשיב 2: עו"ד שלמה חבה
- ב"כ המשיבים 3-4, 6-7: עו"ד חיים קרבר
- ב"כ המשיבים 5: עו"ד שרון ציובוטרו
עו"ד צהלה הלוי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.