תאונת עבודה? חטף צעקות מלקוח ועבר אירוע מוחי

עצמאי העוסק בייצור שיניים תותבות ושתלים, סיפר כי לאחר שהואשם באיכות עבודה ירודה החל לחוש סחרחורות וחולשה, ובהמשך אושפז באיכילוב. מה קבע ביה"ד?

בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה בצעקות שספג עוסק עצמאי מלקוחו החשוב ביותר, אשר כללו איום בהפסקת ההתקשרות, כאירוע חריג שייתכן כי גרם לאירוע מוחי. התובע סיפר שסמוך לאחר השיחה הטעונה החל להרגיש סחרחורות וחולשה, ובהמשך הובהל לבית החולים שם אובחן כלוקה באוטם. השופטת ערמונית מעודד קבעה שימונה מומחה לצורך בחינת הקשר הסיבתי שבין הצעקות לאירוע המוחי.

התובע (58) עובד כטכנאי שיניים והוא בעליה של מעבדה לייצור שיניים תותבות ושתלים, בשותפות עם אדם נוסף. בתביעה שהוגשה לבית הדין סיפר האיש שלפני כארבע וחצי שנים הוא לקה באירוע מוחי, יממה בלבד לאחר שיחת עבודה טעונה עם רופא שיניים שהינו, על-פי טענתו, לקוחה החשוב ביותר של המעבדה.

כך, לדברי הטכנאי במהלך יוני 2020 הוא הגיע למרפאה של הלקוח על מנת לספק לה הזמנות. בשלב מסוים, לטענתו, קרא אליו הלקוח שיסור למשרדו ואז בטון תקיף הוא הטיח האשמות כנגד איכות עבודתו, הירודה כביכול. לדברי הטכנאי במעמד אותה שיחה, שנמשכה כ-45 דקות, טען הלקוח בפניו שרופאים רבים מתלוננים על איכות העבודה הגרועה לכאורה, וכי הוא שוקל את המשך התקשרותו עם המעבדה.

הטכנאי, כך לטענתו, שב לביתו כשהוא סובל מסחרחורת וחולשה בגפיים. לדבריו הוא לא הצליח לישון בלילה, וכשקם בבוקר התקשה להתלבש ולהתארגן, ותנועותיו היו איטיות. כשהגיע למעבדה עדכן את שותפו בוויכוח שהיה לו עם הלקוח, כאשר בהמשך היום תחושת הסחרחורת והחולשה התגברה והוא הובהל לאיכילוב, שם אובחן כלוקה באוטם מוחי.

לשיטת הטכנאי שיחתו הטעונה עם הלקוח מהווה אירוע חריג, המצדיק למנות מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בינה לבין האירוע המוחי. מנגד טען הביטוח הלאומי שלא הוכח אירוע חריג כלשהו, ולכן על התביעה להידחות.

חשש מאובדן הכנסות המעבדה

השופטת מעודד קיבלה את בקשת הטכנאי להכיר בשיחת הצעקות כאירוע חריג, העשוי להסביר את האירוע המוחי. לדבריה גרסתו הייתה סדורה וקוהרנטית, וממנה עלה כי לקוחו הטיח בו האשמות חריגות תוך שהוא מאיים להפסיק את ההתקשרות עם המעבדה שבבעלותו.

בתוך כך הדגישה השופטת שמגרסת הטכנאי, אשר נתמכה בעדות שותפו ורעייתו, עלה שהייתה זאת הפעם הראשונה בה הואשם בביצוע עבודה גרועה. "התובע העיד בתצהירו כי מעולם לא שמע תלונות כה קשות על עבודתו, עד כדי הפסקת ההתקשרות עימו, וכי היה מדובר במקרה יוצא דופן", כתבה.

לדברי השופטת במעמד השיחה הטעונה היה הטכנאי, כך לפי גרסתו אותה קיבלה, מאד לחוץ ומבוהל עד עמקי נשמתו שכן מרבית הכנסות המעבדה, המגיעות מאותו לקוח חשוב, עלולות להיעלם ברגע. לעניין זה הדגיש שותפו של התובע בתצהירו כי מדובר במרפאה שהינה "הלקוחה הגדולה והוותיקה ביותר של המעבדה".

לקראת סיום התייחסה השופטת לכך שאמנם התיעוד הרפואי מהמיון באיכילוב אינו מייחס את האירוע המוחי לשיחת העבודה הקשה, אלא שלדבריה מדובר לכל היותר ב"אנמנזה שותקת", כלומר תיעוד רפואי חסר, אשר אין בכוחה לסתור את גרסתו המפורטת של הטכנאי, ואת עדותו האמינה אשר נתמכה בראיות נוספות.

בנסיבות אלה הכירה השופטת בשיחת העבודה שקדמה לאוטם המוחי כאירוע חריג, והורתה על מינוי מומחה לצורך בירור הקשר הרפואי בין השניים. אם המומחה יקבע שמתקיים הקשר האמור, סביר להניח שבית הדין יכיר בטכנאי כנפגע עבודה.

• ב"כ התובע: עו"ד מעין יוחאי
• ב"כ הנתבע: עו"ד גל רוזנבלום

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.