שני חברי אגודת מושב ארגמן שבבקעה, עותרים לחייב את ההסתדרות הציונית העולמית להאריך את זכות השימוש שניתנה להם ל-25 שנה, כדי להמשיך להפעיל פונדק דרכים גם אחרי 2024
"הפכנו שממה לנווה מדבר פורח": כך טענו יזמים ותיקים, חברי מושב ארגמן שבבקעה, בתביעה שהגישו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד ערן לב, נגד החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, ונגד אגודת המושב. לטענתם סירוב החטיבה להתיישבות להעניק להם זכות שימוש בקרקע אף מעבר לתקופה המוסכמת, סוף 2024, לוקה בחוסר תום לב ואי סבירות קיצונית, ויגדע את מטה לחמם.
מדובר בשטח של 1,500 מ"ר במושב ארגמן שבבקעת הירדן, המכיל פונדק דרכים ותחנת דלק "פז". לטענת התובעים, שני היזמים שעומדים מאחורי הקמת המתחם, השטח הוקצה להם עוד בשנות השבעים כנחלה חקלאית. בהמשך שונה ייעוד הקרקע לפרויקט תיירותי, והוקמו במסגרתו הפונדק ותחנת הדלק, לטענתם בהסכמת בעלת הקרקע הרשמית - החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית ("החט"ל") - ובאישורה.
היזמים סיפרו בתביעתם כי באוגוסט 1999 נחתם בינם לבין החט"ל חוזה, במסגרתו הוענק להם רישיון כ"בר רשות" לאחזקת הקרקע. מדובר בהסכם קצוב לתקופה של 25 שנה, שעתיד לפקוע בסוף 2024. כתוצאה מיוזמתם, השקעתם ועמלם של התובעים, כך נטען, הפך המקום - שהיה בתחילה אדמת מדבר וטרשים - לפרויקט חקלאי ובהמשך לפרויקט תיירות ותחנת תדלוק, המספקים שירותים ותעסוקה.
על מנת להמשיך להפעיל את מתחם התיירות, סיפרו התובעים, הם פנו לחט”ל ביוני אשתקד, כלומר שנה וחצי טרם פקיעת החוזה, בבקשה לחדש את ההסכם. זאת על רקע העובדה שהמתחם משמש כמקור פרנסתם ומטה לחמם של התובעים, אנשים מבוגרים.
בין הפטיש לסדן
אלא שהחט"ל, כך לטענת התובעים, לא מיהרה להיעתר לבקשה. בתגובה למכתב היא ביקשה מהיזמים להפנות את בקשתם לאגודת המושב, וציינה כי החט"ל תתייחס לפנייה אך ורק לאחר תגובת האגודה ובחינה של "כלל הפרמטרים".
אלא שבמענה לפניית התובעים לאגודה, גם היא נמנעה מלהביע עמדה מפורשת בנושא. כך, לאחר ישיבת ועד שערכה האגודה הוחלט ש"הוועד ילמד את עמדת הגורמים השונים ולאחר מכן יגבש את דעתו". ואולם לטענת התובעים, עד עצם היום הזה לא התקבלה החלטה כלשהי של האגודה בעניין.
יתרה מכך, בפרוטוקול ישיבת הנהלת האגודה מיולי האחרון נכתב ש"ההנהלה מבינה כי לתובעים יש זכויות במתחם". במילים אחרות, טוענים התובעים, מדובר בהודאת בעל דין מצד האגודה על פיה היא מכירה בזכויותיהם במתחם.
באותו פרוטוקול נכתב אמנם שהבניה במתחם אינה מוסדרת, וכי "ההנהלה אינה יכולה לשתף פעולה במתחם שאינו מוסדר מבחינה חוקית", אלא שלעמדת התובעים מדובר בטענה שגויה שכן הם מחזיקים בכלל האישורים לכך שהמקום פועל באופן חוקי למהדרין.
"הנה כי כן", סיכמו התובעים, "התנהגות הנתבעות קלעה את התובעים למעגל שוטה, על פיו מחד החט"ל מתנה את התייחסותה לפנייתם בקבלת עמדת האגודה, הגם שבעלת הזכויות הנה החט"ל. ומאידך, האגודה לא טרחה עד עצם היום הזה לתת תשובה ישירה לפניית התובעים".
לעמדת התובעים יש בהתנהלות הנתבעות משום שרירות לב, בבחינת "הכושי עשה את שלו - הכושי יכול ללכת". בנסיבות אלה הם עותרים לחייב את החט"ל, כבעלת הקרקע, להעניק להם זכות שימוש נוספת, מעבר ל-2024, ולחלופין לקבוע בפסק דין הצהרתי שהתנהלותה לוקה בחוסר תום לב ואי סבירות קיצונית.
תגובת החטיבה להתיישבות: "החטיבה להתיישבות תגיש את תגובתה במסגרת ההליך המשפטי."
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.