הורי הילדה ביצעו בדיקת דם ששווקה כהליך שמחליף את בדיקת מי השפיר. הבדיקה יצאה תקינה אך התינוקת אובחנה בלידתה עם התסמונת. הם תובעים מהמעבדה מיליוני שקלים
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד חברת "פרונטו דיאגנוסטיקה". התובעים הם הורים לילדה שנולדה ב-2019. במהלך ההיריון ובעקבות סיכון גבוה פנו ההורים לבצע בדיקת דם שלגביה פורסם כי היא מהווה תחליף לבדיקת מי שפיר פולשנית. הבדיקה יצאה תקינה וההורים המשיכו עם ההיריון כמתוכנן. לטענתם, הפרסום המטעה הביא לכך שההיריון לא הופסק בזמן ובתם נולדה עם תסמונת דאון.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד עמית בן סהל ועו"ד דוד שחר ממשרד שחר, בן סהל ושות', צוין כי ההיריון נשוא התביעה היה הריונה החמישי של האם, כבת 32 בזמן ההיריון, לאחר ארבעה הריונות תקינים שהסתיימו בלידת ארבעה ילדים בריאים.
כשהייתה בשבוע 13 להיריון היא ביצעה בקופת החולים בדיקת שקיפות עורפית שהצביעה על סיכון של 1:50 לתסמונת דאון. לתובעת הומלץ על סקירת מערכות מוקדמת, סקר שליש שני וביצוע אקו לב עוברי. הוסבר לה כי לאחר ביצוע הבדיקות תתקבל החלטה בנוגע לבדיקת מי שפיר.
האם הדגישה שבמהלך ביצוע הבדיקות היא התייעצה עם רב שהתיר ביצוע הפסקת הריון אם בדיקות נוספות יראו שאכן קיים סיכון ממשי לתסמונת דאון או בעיה בריאותית קשה אחרת לעובר.
במהלך השבוע ה-14 להיריון התקשרו אל האם מהמרפאה הגנטית במרכז הרפואי העמק ונמסר לה כי בדיקות הסינון מצביעות על סיכון גבוה לתסמונת דאון. הוצע לה לקבוע תור לבדיקת מי שפיר אך היא מסרה כי היא מעדיפה לעשות קודם סקירת מערכות מורחבת.
בסמוך לאחר מכן ניגשה האם למרכז הרפואי אלישע בחיפה, לצורך בדיקת NIPT. הבדיקה משווקת על ידי מעבדות פרונטו דיאגנוסטיקה ומתבצעת במימון פרטי של 5,400 שקל. היא חתמה על טפסי ההסכמה לבדיקה מבלי שקיבלה הסבר בעל פה כלשהו.
האם ציינה שבטרם ההחלטה על ביצוע הבדיקה היא ובעלה עיינו באתר חברת פרונטו שם הופיע פרסום שכותרתו "בדיקת דם במקום מי שפיר למה זה עדיף?". מתחת לכותרת נכתב מפורשות כי בדיקת דם מתבצעת במקום מי שפיר ובהמשך נכתב כי ההבדל העיקרי והמשמעותי בין שתי הבדיקות הוא מידת הפולשנות של הבדיקה. באתר נכתב בין היתר כי בעוד מי שפיר נחשבת לבדיקה פולשנית שבמהלכה מוחדרת מחט ארוכה לחלל הרחם, בבדיקת הדם מוחדרת מחט דקה מתחת לעור בהליך שאינו פולשני.
לטענת ההורים, מהפרסום באתר הם הבינו שההבדל היחיד הוא מידת הפולשנות והסיכון להיריון, ולכן בחרו לבצע את בדיקת הדם. כשהייתה האם בשבוע 17 להיריון התקבלו תוצאות הבדיקה שם נכתב כי התוצאה תקינה והעובר ממין נקבה. אלא שכאמור, התינוקת נולדה בשבוע 38 עם תסמונת דאון.
בדיקת סקר
בחוות דעת רפואית שהגישו התובעים נכתב כי חברת פרונטו התרשלה בכך שיצרה הטעיה בנוגע למשמעות הבדיקה ותוצאותיה, מה שהוביל ללידת הקטינה כשהיא סובלת מתסמונת דאון. המומחית הבהירה כי החברה התרשלה בכך שלא הדגישה בפרסומים ובהסבר ישיר להורים כי בדיקת הדם היא בדיקת סקר ולא בדיקה אבחנתית של הפרעות כרומוזומיות, וכי היא נופלת מבחינת רגישותה מבדיקת מי שפיר.
התובעים טענו כי אילו הייתה הנתבעת מיידעת אותם במשמעות הבדיקה הם היו מבצעים בדיקת מי שפיר שהייתה מגלה את התסמונת ופונים לוועדה להפסקת היריון, שהייתה מאשרת את הפסקת ההיריון ומונעת את חיי הסבל שנכפו על בתם.
חברת פרונטו דיאגנוסטיקה מסרה בתגובה כי קיבלה את התביעה ותגיב עליה בערכאות המקובלות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.