במסגרת סכסוכי ירושה על קרקעות בין קרובי משפחה רבים, שילם האיש כ-110,000 דולר, בעוד שדודו התחייב לשלם לו את חלקו. הדוד הכחיש, אך שופט השתכנע שהחוזה הופר.
עם מותו של אבי המשפחה, חילקו שלושה האחים את המקרקעין ביניהם, בהנחה שאחיותיהם – בנותיו של המוריש – ויתרו על זכויותיהן בירושה.
לשאלות על דיני חוזים:
עורך דין דיני חוזים
לאחר שנים, החליטו יורשיה של אחת הבנות לתבוע את חלקה. שלושת האחים התנגדו, והסכסוך הגיע לבית המשפט המחוזי, שקיבל חלק מטענותיהם, אך קבע כי ליורשיה של האחות מגיעות זכויות במקרקעין.
לאחר מו"מ ממושך הושגו הסכמות לרכישת חלקיהם של יורשי האחות על ידי שלושת האחים, תמורתם ישלמו כ-160,000 דולר.
בשלב זה התגלע ביניהם סכסוך בנוגע ליישום ההסכמות , בעקבותיו הגיש בנו של אחד האחים תביעה בבית משפט השלום בכפר סבא, נגד דוד שלו ובן של דוד אחר שלו (שבינתיים הלך לעולמו).
הוא סיפר כי בשנת 2010 הגיעו כל הצדדים למשרדו על עורך דין לשם חתימה על ההסכמים. באותה ישיבה, על מנת לשכנע את אותו לחתום ולשלם 110,000 דולר, הדוד הבטיח לו שישלים את התחייבותו לחלק מהמשפחה, ואילו בן הדוד הנוסף חתם על ערבות עבור החלק של הדוד – 55,000 דולר.
התובע טען שהוא עצמו שילם כ-110,000 דולר במזומן לכמה מיורשיה של האחות, בתמורה לזכויותיהם במקרקעין, אולם הנתבע לא שילם לו את חלקו.
אל התביעה צורפו ארבעה חוזים שנערכו בין בני המשפחה השונים וכן כתב ערבות.
הנתבע לא העיד במשפט. בכתב ההגנה נטען, בין היתר, כי הוא מעולם לא התחייב כלפי התובע, והתובע מעולם לא שילם לו כסף. בנוסף טען כי אחיינו – הנתבע השני – מעולם לא חתם על כל התחייבות או ערבות לכיסוי התחייבותו.
הנתבע השני אף טען, בין היתר, כי חלוקת הקרקע בין שלושת האחים אינה מאוזנת, והיה מקום לחלק את התשלום עבור רכישת הזכויות לפי חלקו של כל אחד משלושת האחים במקרקעין.
מחזק את גרסת התובע
השופט רונן פלג קיבל את התביעה, לאחר ששמע את עדותו של עורך הדין ועבר על החוזים וכתב הערבות.
השופט הגיע למסקנה שהתובע אכן שילם 110,000 דולר, ובכך קיים את חלקו בהסכמות שבינו לבין הנתבעים. לעומת זאת, הנתבע לא קיים את חלקו, לא בכסף ולא בחילופי מקרקעין, על אף שעברו כחמש שנים.
הנתבע הראשון (וכן בנו) בחר שלא להעיד במשפט. עובדה זו, הסביר השופט, מחזקת את גרסתו של התובע ומחלישה את גרסת הנתבעים.
כמו כן, עדותו המפורשת של הנתבע השני סתרה את טענתו בתצהירו כי דודו לא התחייב לדבר.
בנוגע לטענה בדבר חלוקה לא מאוזנת, השופט הבהיר כי טענה זו אינה רלוונטית להליך הנוכחי העוסק בהפרה חוזה ואינו עוסק בפירוק שיתוף, מה גם ששותפים לו רק שלושה בעלי דין מתוך עשרות בעלי הזכויות במקרקעין.
משכך, קבע השופט, הנתבע חייב לתובע סך של 55,000 דולר בגין הפרת התחייבותו. בנוסף, השופט קבע כי גם הנתבע השני חייב לתובע 50,000 דולר מכח התחייבותו המפורשת בכתב הערבות.
לפיכך, בסיכומו של דבר נקבע כי הנתבעים ישלמו לתובע כ-182,000 שקל (50,000 דולר), וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15%. בנוסף נקבע כי הנתבע הראשון ישלם לתובע עוד כ-18,000 שקל (5,000 דולר).
* עורכת דין ירדנה בן שלום עוסקת בדיני חוזים
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.