מתווך דירות תבע בני זוג שמכרו את דירתם וטען כי הסכם ביניהם מחייב אותם לשלם לו עמלה. בית המשפט קיבל את עמדת הנתבעים וקבע שהרוכש הגיע אליהם ללא קשר לפעולות המתווך.
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה לאחרונה תביעה שהגיש מתווך דירות נגד בני זוג שלפני כ-3 שנים ביקשו למכור את דירתם וחתמו מולו על הסכם תיווך. היא קבעה שהתובע לא היה ״הגורם היעיל״ בעסקת המכירה אף שזו נחתמה זמן קצר לאחר תום תקופת הבלעדיות.
המתווך, שיוצג על ידי עו״ד חן כהן, סיפר שביולי 2016 חתם מול הנתבעים על הסכם תיווך למכירת דירתם בבת ים. בהסכם נקבעה תקופת בלעדיות לחצי שנה, עד לתחילת ינואר 2017.
לדבריו, הוא שיווק ופרסם את הנכס במגוון דרכים אך באוקטובר 2016 הודיעו לו הנתבעים כי החליטו לא למכור את הדירה וכי הם מבקשים לבטל את ההסכם. הוא נעתר לבקשה בכפוף לכך שאם הדירה תימכר לקונים שהגיעו דרכו הוא יקבל את עמלת התיווך המוסכמת.
הוא הוסיף כי הופתע לגלות ש-10 ימים בלבד לאחר ביטול ההסכם נרשמה הערת אזהרה, כלומר הדירה נמכרה. בנסיבות אלה הוא דרש את הפיצוי המוסכם בתוספת מע״מ, סך של כ-70,000 שקל.
בני הזוג, שיוצגו על ידי עו״ד יצחק אגר ועו״ד ליאור ברקנפלד, סיפרו כי מראש פרסמו את הדירה למכירה באופן עצמאי. בעקבות זאת יצרה איתם קשר אישה שהציגה את עצמה כמי שעובדת עם התובע. הם לא היו מעוניינים בהסכם תיווך אך לאחר ״מכבש לחצים״ נעתרו להפצרות וחתמו על ההסכם.
הם הוסיפו כי המתווך והעובדת התנהלו בצורה לא מקצועית ולא רצינית והביאו מעט מאוד קונים פוטנציאלים. בעקבות זאת הם התקשרו כבר בחודש ספטמבר 2016 לעובדת והודיעו לה כי החליטו להמתין עם המכירה ולבטל את הסכם התיווך. בפועל הסכם הביטול נחתם רק חודש וחצי לאחר מכן, בעקבות דחיות של התובע.
כמה ימים לאחר מכן הגיע אליהם קונה ששמע על הדירה מקרובת משפחה שלו. אותה אישה ראתה את הדירה לפני שנחתם הסכם התיווך. הקונה היה מעוניין בדירה והסכים למחיר כך שהעסקה נחתמה בתוך כמה ימים.
הם סיכמו שהעסקה נחתמה ללא קשר לפעולות התיווך של התובע והוא אינו זכאי לעמלה.
אין כל תרומה
השופטת כרמית בן אליעזר מבית משפט השלום בראשון לציון הבהירה כי אחד הקריטריונים לזכאות מתווך לעמלה הוא היותו ״הגורם היעיל בעסקה״. כשמדובר במתווך בלעדי, קיימת חזקה הניתנת לסתירה שהוא היה ״הגורם היעיל״ ביחס לעסקה שנחתמה בתקופת הבלעדיות.
במקרה זה, לנוכח סמיכות הזמנים בין תום תקופת הבלעדיות לבין מועד חתימת הסכם המכר, ניתן להניח כי החזקה קיימת. ואולם, הנתבעים הצליחו לסתור אותה ולהוכיח שהתובע לא היה הגורם היעיל בעסקה.
השופטת ציינה שהקונה חיזק את גרסת הנתבעים והעיד שנודע לו על הדירה מפי בת דודתו במפגש משפחתי. כמו כן, מהראיות עולה שלתובע לא הייתה כל תרומה ליצירת הקשר בין הקונה לבין הנתבעים. אין גם בסיס לקביעה שהנתבעים פעלו כלפיו בחוסר תום לב שכן הם הפסיקו את ההתקשרות מולו לנוכח חוסר שביעות רצונם מתפקודו והקשר עם הקונה נוצר ללא סיועו ותיווכו.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את המתווך בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 7,500 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.