האישה לא הייתה מיוצגת וויתרה על מזונות ילדים אחרי גיל 6. האם מדובר בהסכם מקפח שנחתם תחת כפייה ועושק? תשובת בית המשפט הייתה שלילית.
אישה תבעה לבטל הסכם גירושין שאושר לפני כשנתיים בטענה שתנאיו מקפחים והיא חתמה עליו מבלי שהייתה מיוצגת ותחת איומי בעלה כי ייקח את הילדים משום שבגדה בו. השופטת עפרה גיא, שדחתה את התביעה, קבעה כי האישה בחרה מרצונה החופשי שלא לשכור עורך דין, אישרה את ההסכם לאחר שהוסבר לה לעומק והייתה מודעת לכך שטענות הבגידה לא משליכות על המשמורת. מלבד זאת, לא הוכח שמדובר בהסכם מקפח בהתחשב בטענות כלפיה וההלכה לגבי מזונות ילדים במשמורת משותפת.
לבני הזוג לשעבר שלושה ילדים במשמורת משותפת, אחת מהן בעלת מוגבלות. הסכם "שלום בית ולחילופין גירושין" נחתם על-ידם ואושר בקיץ 2018 וכעבור חודשים ספורים עתרה האישה לבטל אותו בטענות לכפייה, איומים והטעייה.
האישה טענה כי מדובר בהסכם שמונע ממנה זכויות בסיסיות כמו כתובה והיא אף ויתרה בו על מזונות ילדים מעל גיל 6 וכן על זכויות בדירת המגורים שלטענתה שייכת לבעלה לשעבר אף שהיא רשומה על שם אחותו.
לדבריה, היא חתמה עליו תחת איומי בעלה לקחת ממנה את המשמורת משום שניהלה קשרים עם גברים אחרים, כשלא הייתה מיוצגת ובזמן שהייתה במצב נפשי מבולבל ומנותקת ממשפחתה שהתכחשה לה לאחר שבעלה הלשין שבגדה.
הבעל טען מנגד כי אשתו בחרה לא להיות מיוצגת אף שגם הוא וגם עורכת הדין שלו ביקשו ממנה לפנות לייעוץ משפטי ולהגיע לדיון של אישר ההסכם עם עורך דין מטעמה.
עוד הוא הוסיף כי בדיון בית המשפט הסביר לה לעומק את משמעויותיו וחזר ווידא כי היא מבינה את ההשלכות ומסכימה לתנאים. ממילא לטענתו לא מדובר בהסכם מקפח שכן הילדים נמצאים במשמורת משותפת ולנוכח הבגידות היא לא זכאית לכתובה.
הבינה שההסכם מחייב
השופטת עפרה גיא בחנה את טענות האישה אחת אחת ולא מצאה מאחוריהן דבר. כך, היא הפנתה לפרוטוקול הדיון שהעיד כי בית המשפט עבר איתה על התנאים והיא חזרה ואישרה אותם ואף הצהירה שהיא לא צריכה עורך דין ויודעת שההסכם מחייב.
השופטת הוסיפה כי התובעת עצמה העידה שבעלה לשעבר ביקש ממנה לבוא לדיון מיוצגת, ושהיא פנתה לעורכת דין אך לבסוף החליטה שלא לשכור אותה.
גם טענותיה לבלבול ונתק ממשפחתה לא הוכחו לנוכח העובדה שמיד לאחר אישור ההסכם שלחה לאמה מסרונים ולא הביאה לעדות אף אחד מבני המשפחה שיתמוך בגרסה שלה. בנוסף, מסרון ששלחה לנתבע מעיד כי ידעה היטב שלבגידה אין כל השלכה על משמורת הילדים ואין כל אפשרות לנתק אותה מהילדים בשל כך.
באשר לתנאי ההסכם, השופטת הדגישה כי מאחר שהילדים נמצאים במשמורת משותפת פטור מגיל 6 תואם את ההלכה, וכלל לא בטוח שהאישה הייתה זוכה בכתובה נוכח טענת הבגידה. לגבי דירה, לא הובאה ראיה שמוכיחה כי היא אכן שייכת לבעל ונחשבת לרכוש משותף.
בסיכומו של עניין השופטת לא שוכנעה כי תנאי ההסכם גרועים בצורה קיצונית או שהאישה חתמה על ההסכם מחוסר הבנה, תחת איומים או כפייה. על כן, התביעה נדחתה והיא חויבה בהוצאות של 6,000 שקל.
עו"ד מרינה ויספלנר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.