תבעה לבטל הענקת דירה במתנה לבנה: "חתמתי בעמידה"

לטענת האם, עורכת דין לחצה עליה לחתום על המסמכים במבואה של אולם אירועים רועש. תביעתה נדחתה על רקע טענתה האחרת, כי העבירה את הדירה לבנה משיקולי מס

בפסק דין שפורסם לאחרונה דחה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה תביעה שהגישה אישה לביטול הענקת דירתה לבנה במתנה. היא העלתה שתי טענות סותרות: האחת, שהוחתמה על המתנה תחת לחץ ומבלי להבין; השנייה, שחתמה בצלילות כדי לחמוק ממס רכישה על דירה נוספת בבעלותה. לשופטת הילה מלר-שלו זה הספיק כדי לדחות אותה ולאשר את המתנה.

הנתבע, הסובל ממחלת כליות ומוכר בביטוח לאומי כבעל מאה אחוזי נכות, הוא בנה היחיד של התובעת. במרץ 2017 הם חתמו על תצהירי מתנה הדדיים, במסגרתם הביעה האם את רצונה להעביר את דירתה לבנה במתנה, והבן הסכים לקבל את הנכס. נכון למועד פסק הדין טרם נרשם הבן כבעלים בטאבו, ורשומה לטובתו הערת אזהרה בלבד.

בתביעה שהגישה לבית המשפט כשנה לאחר מכן, עתרה האם לבטל את המתנה. לטענתה מדובר במתנה למראית עין שנחתמה רק כדי לחמוק ממס רכישה בסך 220,000 שקל על דירה נוספת שקנתה. עוד טענה האם שעומדת לה הזכות לחזור בה מהמתנה, נוכח התנהגות מחפירה של בנה, שלדבריה בעט בה.

בתוך כך סיפרה האישה כי הוחתמה על תצהירי המתנה בכניסה לאולם אירועים, בעמידה, עם רעש מחריש אוזניים ותחת לחץ של עורכת הדין.

לעומתה טען הבן כי על התביעה להידחות. לטענתו הענקת הדירה היא הפיצוי המינימאלי שאימו יכולה לתת לו, אחרי שקיבל ממנה מחלה גנטית הגורמת לו סבל רב. לדבריו, "מדובר באשת עסקים חדה ושקרנית שאינה מהססת להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להשיג את מטרתה".

"חשבה שסוף העולם קרב"

על הרקע לרכישת הדירה הנוספת סיפר הבן, שמדובר בצעד בו נקטה אימו מתוך מחשבתה שסוף העולם קרב, ואמונתה שמי שיגור בדירה יינצל במלחמת גוג ומגוג. הוא טען שעל רקע נכותו הקשה ומצבו הכלכלי הגרוע שלו ושל אביו, ממנו אינו צפוי לרשת דבר, יש להותיר את המתנה על כנה.

השופטת מלר-שלו הדגישה שהאם אינה יכולה להיבנות משתי טענות סותרות: "מחד גיסא טוענת התובעת כי הענקת הדירה לנתבע נעשתה באופן פיקטיבי כעסקה למראית עין, משיקולי מיסוי", ואילו "מאידך גיסא ובאותה נשימה טוענת כי עומדת לה הזכות לחזרה מהמתנה בהתאם לעילות הקבועות בחוק המתנה, ובהן התנהגותו המחפירה של בנה כלפיה", טענה החותרת לדברי השופטת תחת תזת ההסכם למראית עין.

לדברי השופטת הסתירות בגרסת האם הלכו והתחדדו עם העלאת טענתה הנוספת בשלב הסיכומים, לפיה הוחתמה במעמד שאינו תואם לשיטתה את מהות העסקה, תוך הפעלת לחץ פסול עליה. היא קבעה שמדובר בגרסה מתפתחת ומתפתלת שטמון בה חוסר תום לב אינהרנטי.

מסקנת השופטת הייתה שהאם מנסה, למעשה, לאחוז בחבל שני קצותיו, שכן מצד אחד היא מגלה אמפתיה כלפי המצב הבריאותי של בנה, ומן העבר השני משתמשת באותו מצב בדיוק ככלי לביטול המתנה, זאת באמצעות סרטון שהגישה לבית המשפט, בו נצפה הבן בועט לכיוונה אחרי שאמר לה "את לא חושבת שאת חולת נפש שאת עושה את זה? משאירה את הבן שלך חודש שלם בלי שקל, בלי כסף לאוכל, בלי דברים". ואולם בחקירתה הסבירה האם שבנה "אלים לא באשמתו", כך שגם לשיטתה אין מדובר בהתנהגות מחפירה המצדיקה לבטל מתנה על-פי החוק.

בסופו של יום התרשמה השופטת כי מדובר במתנה שניתנה מתוך גמירות דעת מלאה, ואין מקום לבטלה. היא דחתה את התביעה תוך חיוב האם בהוצאות של 12,100 שקל.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין