אישה שהועסקה במרפאת שיניים הגישה תביעת ענק נגד מעסיקתה לשעבר. היא טענה כי פוטרה בזמן היריון ובגלל שיש לה ילדים קטנים. גרסת המעסיקה כי מדובר בפיטורי צמצום התקבלה
השופטת מירי שי דחתה לאחרונה תביעה שהגישה עובדת לשעבר במרפאת שיניים בקריית טבעון. העובדת, שהועסקה כמנהלת אדמיניסטרטיבית, טענה שהוצאה לחופשה כפויה בתקופת הקורונה, כי הוחלפה בעובדת ללא ילדים וכי הליך הפיטורים היה פגום שכן לא ניתנה לה הזדמנות להיערך לשימוע. השופטת קיבלה את גרסת המעסיקה כי הפיטורים נבעו מצמצום בהיקף הפעילות וכי אין קשר לעובדה שהתובעת היא אם לילדים.
התובעת הועסקה בתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית של המרפאה, מספטמבר 2018 ועד פיטוריה ביולי 2020. בחודשים מרץ ואפריל 2020 המרפאה הודיעה לתובעת ולשאר עובדי המרפאה על יציאה לחל"ת בקורונה. התובעת חזרה לעבודתה ביוני של אותה שנה. בסמוך לאחר מכן היא זומנה לשימוע שהובילה לסיום העסקתה.
התובעת טענה שנפלו פגמים בהליך הפיטורים שלה. לדבריה, היא הועסקה כמזכירה והנתבעת נהגה כלפיה באופן פוגעני ומבזה כשהוציאה אותה לחופשה כפויה במהלך הקורונה והעדיפה עובדת ללא ילדים על פניה. עוד נטען כי הפיטורים נעשו בחוסר תום לב, מבלי לאפשר לה להתכונן לשימוע ותוך התעלמות מהריונה. היא עתרה לפיצוי בסך של 264,375 שקל.
הנתבעת הכחישה את הטענות וציינה שהתובעת היא שביקשה להאריך את החל"ת וכי אין קשר בין פיטוריה לבין היותה אם לילדים. הנתבעת הסבירה שהפיטורים נבעו ממשבר הקורונה, שכן היא נאלצה לבצע קיצוצים ולא איישה את משרת התובעת. היא הדגישה שהתובעת הועסקה בתפקיד מנהלת המרפאה במטרה לטפל בשיווק וברשתות חברתיות, ולא מדובר בתפקיד של מזכירה.
לא היה סידור לילדים
השופטת מירי שי מבית הדין לעבודה בחיפה דחתה את התביעה. היא ציינה שעדותה של התובעת התאפיינה בסתירות, סדקים ואי דיוקים. היא הוסיפה שמהעדויות עלה שהתובעת הועסקה בתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית ואילו עובדת אחרת שימשה כמזכירה.
עוד קבעה השופטת, שהתובעת לא הוכיחה שהמשרה שלה כמנהלת אדמיניסטרטיבית אוישה לאחר פיטוריה. ניכר כי התקבלה לעבודה מזכירה נוספת אך אף עובד לא נכנס לתפקיד התובעת.
כמו כן, התקבלה טענת הנתבעת כי התובעת ביקשה מיוזמתה, באפריל 2020, להאריך את החל"ת מכיוון שילדיה לא חזרו למסגרות החינוך, כך שלא מדובר בחופשה כפויה. השופטת התרשמה שבהסכמת הצדדים הוארכה החל"ת וגם במהלך מאי 2020 ביקשה התובעת להאריך את החופשה כיוון שלא היה לה סידור לילדים, והביעה רצון לחזור לעבוד רק לקראת חודש יוני 2020.
השופטת הוסיפה שמחומר הראיות עלה שבין מנהל המרפאה לבין התובעת התקיימה שיחה בסוף חודש מאי 2020, בה נאמר לה שהמצב הכלכלי של המרפאה לא טוב. בשיחה זו הודיעה התובעת למנהל שהיא בהיריון. בתגובה הודיע לה המנהל כי הפיטורים מבוטלים והם ישוחחו בימים הקרובים על חזרתה לעבודה. כשבועיים לאחר מכן הודיעה התובעת למנהל כי ההיריון לא צלח. כמה ימים לאחר מכן זימן אותה המנהל לשימוע, והתובעת לא ביקשה לדחות אותו.
עוד קבעה השופטת כי פיטורי התובעת לא קשורים להיותה אם ועילת הפיטורים היתה התייעלות בשל משבר הקורונה. היא קיבלה את טענת הנתבעת שביוני 2020 היה צורך לבצע בדחיפות צמצומים כדי שהמרפאה תוכל להמשיך ולהתקיים.
"התובעת לא עמדה בנטל השכנוע שפיטוריה נבעו מסיבה הקשורה בה, ושוכנענו שהפיטורים קשורים בצרכי הנתבעת להתייעל", סיכמה השופטת.
התובעת חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל ובשכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד דוד בר-אלי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יובל ניב
עו״ד אסף דניאלי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.