תושבות קריית שמונה תבעו מהמדינה פיצוי של כ-260 אלף שקל בגין נזקים שנגרמו לדירותיהן כתוצאה מפרויקט מיגון שהרימה בשנות ה-90. כעשור מאז שהוגשה התביעה הגיע ביהמ"ש להכרעה.
בשנות ה-70, על רקע המצב הבטחוני ששרר בצפון, החליטה המדינה למגן בנייני מגורים בקריית שמונה ולהוסיף להם חדרי ביטחון. העבודה, שנעשתה על ידי משרד הביטחון בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, בוצעה בדרך של הצמדת "מגדל" של חדרי ביטחון לבניין קיים ופתיחת מעברים בין החדרים הממוגנים לדירות הצמודות.
לכתבות נוספות בנושא:
במהלך שנות ה-90 החלו דיירים בבניינים שמוגנו לדווח על "שקיעה" של חדרי הביטחון. לאחר בדיקות, הוחלט לתקן 39 בניינים שהצריכו חיזוק וייצוב. במסגרת הפרוייקט, הוחלט גם לחזק את הבניינים עצמם ולשפר את עמידותם בפני רעידות אדמה. לפרויקט הוקדש תקציב של 22 מיליון שקל.
אלא שלא כולם היו מרוצים מהשידרוג, וב-2005 הוגשה לבימ"ש השלום בנצרת תביעה לפיצוי בסך 258,500 שקל בידי שתי נשים, בעלות שתי דירות באחד הבניינים שתוקנו. השתיים טענו כי העבודות גרמו לנזקים קשים בדירותיהן: סדקים בקירות, עיוות מפלס הרצפה ומשקופי הדלתות, נפילת פנלים ופגיעה במערכות המים, הביוב והחשמל.
סכום התביעה הורכב מהחזר ההוצאות שהוציאו במהלך השנים על תיקון ליקויים שנגרמו מהעבודות, פיצויים בגין עוגמת נפש, ורכיבים נוספים.
ניסו "להעמיס"
לטענת המדינה, העבודות בוצעו עפ"י היתר של הוועדה המקומית לתכנון ובניה ובפיקוח מקצועי של משרד מהנדסים מומחה. עוד טענה, כי הסדקים המדוברים אינם מבניים ואינם מסכנים את יציבות הבניין. בנוסף טענה המדינה, כי מצבן של הדירות הישנות היה לקוי עוד לפני ביצוע הפרוייקט, וככל הנראה מנסות התובעות "להעמיס" את הנזקים הישנים על גבה.
המדינה הוסיפה, כי אף שלא הייתה וודאות כי מקור הסדקים בעבודותיה, היא הסכימה לפנים משורת הדין לתקנם, אך נתקלה בהתנגדות התובעות שמנעו כניסת קבלן ומפקח לדירות. המדינה הגישה הודעה צד ג' כנגד הקבלן המבצע.
מומחה מטעם בית המשפט קבע כי מקור הסדקים בגילו של הבניין אך אישר כי אלה הוחרפו עקב העבודות. עם זאת, הוא ציין שהסדקים אינם פוגמים ביציבות הבניין וכי ניתן לתקנם בקלות ובעלות מזערית של 14,668 שקל לדירה. המומחה הוסיף שלל כל קשר בין העבודות לבין הנזקים האחרים.
השופטת עינב גולומב קיבלה את התביעה באופן חלקי בהתבסס על חוות דעתו של המומחה . לבסוף, מאחר שלמדינה היה חלק מסוים בהחמרת הסדקים, חייבה אותה לפצות כל אחת מהתובעות ב-21,000 שקל, ובהוצאות משפט של 12,000 שקל.
השופטת דחתה את ההודעה לצד ג' וקבעה, כי לא נמצאו פגמים בעבודת הקבלן, שפעל בהתאם לתוכניות ולהנחיות שקיבל מהמדינה. לפיכך המדינה גם תשלם הוצאות בסך 10,000 שקל לקבלן.
*עו"ד ארז הימן עוסק בדיני מקרקעין.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
**** שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.