תבעו פיצוי על הפרת זיכרון דברים – ונמצאו אחראים לכישלון העסקה

בני זוג חתמו על זיכרון דברים לרכישת הדירה ששכרו. ההסכם הסופי לא נחתם לאחר שבעל הנכס ביטל את העסקה. דרישתם לקבל פיצוי בגובה 10% מערך הנכס נדחתה

שוכרי דירה בקרית אתא חתמו על זיכרון דברים עם בעל הנכס לקראת עסקת רכישה. העסקה לא נחתמה בסופו של דבר והם הגישו נגדו תביעה, בה דרשו פיצוי בגובה 10% מערך הנכס. גרסת הנתבע שהתובעים הכשילו את העסקה התקבלה. הוא לא חויב בפיצוי, למעט בריבית בגין עיכוב השבת המקדמה ששילמו התובעים, ובהחזר הוצאות בסך 10,000 שקל. 

התובעים הם זוג נשוי שהתגורר בשכירות בדירת שבבעלות הנתבע בקרית אתא. בדצמבר 2019 נחתם זיכרון דברים בין התובעים לנתבע לצורך רכישת הדירה. במסגרת זיכרון הדברים נקבע בין היתר כי המוכר מתחייב למכור את הדירה לקונים, והם מתחייבים לקנות אותה. עוד צוין שהקונים מצהירים שידוע להם שהדירה ללא טופס 4, כי הם ישלמו מקדמה, וכי המוכר יפעל לקבלת טופס 4 בתוך שלושה חודשים. 

בהתאם לזיכרון הדברים הקונים העבירו למוכר 60,000 שקל כמקדמה על חשבון התמורה, והתקינו מעקה בנכס. במאי 2020 התקבל טופס 4.  

ואולם, בספטמבר 2020 הודיע המוכר לקונים על ביטול העסקה, מאחר שלטענתו הם לא עמדו בהתחייבותם ולא השלימו את עסקת המכר אף שחלפו חודשים רבים.

במסגרת התביעה טענו הקונים כי בשל חוסר במסמכים כמו תשריט נלווה לשטר החכירה והסכם שיתוף, לא היה באפשרותם לקחת משכנתה עבור הדירה. לאור זאת, החליטו הצדדים להאריך את זיכרון הדברים אלא שבהמשך הודיע להם הנתבע שברצונו להעלות באופן חד צדדי את מחיר הדירה והם לא הסכימו. לפיכך, הוא שלח להם הודעה על ביטול עסקת המכר של הדירה.

הם הוסיפו כי מאחר שהנתבע לא השיב להם את המקדמה הוא הפר את זיכרון הדברים ויש לחייבו בתשלום של 10% מעלות הדירה. הם גם דרשו פיצוי על המעקה שהתקינו בדירה ועל עוגמת נפש.

הנתבע טען מצידו כי התובעים לא עמדו בהתחייבותם לחתום על הסכם מכר עם קבלת טופס 4 לדירה ובמשך חודשים רבים. הוא ציין שהסתמך על מכירת הדירה לצורך כיסוי חובותיו השוטפים וההלוואות שנטל ולא יכול היה להמתין עוד עם המכירה.

לא צירפו מסמכים

השופט בן ציון ברגר מבית משפט השלום בקריות דחה את התביעה ברובה. הוא ציין שהתובעים לא הביאו כל ראיה לכך שהתנהלות הנתבע מנעה מהם לקבל מסמכים כאלה או אחרים, או שהיה להם קושי לקבל מסמכים. 

"מכלול הראיות והעדויות מצביעים על כך שהייתה זו דווקא התנהלות התובעים שהובילה לכך שבסופו של דבר במשך חודשים על חודשים לא נחתם הסכם מכר בין הצדדים", כתב השופט. בין היתר, התובעים לא שיתפו פעולה עם הנתבע לצורך מכירת הדירה. הם היו אמורים לקבל אישורים לצורך קבלת משכנתה, והתעכבו במשך 9 חודשים ללא כל הסבר מניח את הדעת. התנהלות זו מהווה חוסר תום לב בקיום משא ומתן.

לפיכך, השופט קבע שהנתבע לא הפר את זיכרון הדברים והתובעים הם שהפרו אותו. עם זאת לדבריו, לאחר שביטל את זיכרון הדברים, הנתבע היה צריך להשיב לתובעים את המקדמה ששילמו, אך הוא עשה זאת רק עם תחילת ההליך. 

לפיכך, חויב הנתבע בתשלום ריבית על התקופה שמאז ביטול זיכרון הדברים ועד למועד בו השיב את המקדמה בפועל. עוד נקבע שעל הנתבע להשיב לתובעים את עלות המעקה שהתקינו בדירה והחזר שכר טרחת עורך הדין ששכרו הצדדים, בסך כולל של 10,000 שקל, ולהשיב לתובעים חצי מאגרת בית המשפט ששילמו.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.