סכסוכים רבים במגזר החרדי מובאים לבוררות בפני בד״ץ (בית דין צדק). חשוב לדעת כי פגמים בניהול ההליך עלולים להביא לביטול פסק הבוררות על ידי בתי משפט אזרחיים.
בוררות בבית דין צדק היא הליך מקובל להכרעה בסכסוכי ממון ונדל"ן. הדיין, אדם מקובל על הציבור ועל המתדיינים מכריע בסכסוך ושם לו סוף, במקרים רבים ללא תשלום, ומשמש למעשה כבורר מכריע. לעיתים יושב הרכב של 3 בוררים.
בהשוואה להליכים בבתי משפט אזרחיים שעלולים להימשך שנים, הליך הבוררות בבד״ץ מוציא את הצדק לאור בתוך זמן קצר ובהתאם לעקרונות ההלכה.
הבוררים בבית דין צדק מוסמכים לפסוק לפי שיקול דעתם, בהתאם לדין הדתי. באופן עקרוני, הם אינם כפופים לחוקים אזרחיים כמו דיני החוזים והקניין. פסק הבוררות גם אינו ניתן לערעור ומכאן שיש בכך משום סיכון. לכן, שמירה והקפדה על כללי צדק טבעי הכרחית. במקרים בהם כללים אלה לא נשמרו ניתן לבטל את ההכרעה "ולצאת בנס" ממנה.
ואולם, ישנם מספר חוקים שגם ההתדיינות בבתי הדין הדתיים כפופה אליהם. אחד מהם הוא חוק הבוררות משנת 1968. ניהול הליך בוררות בניגוד לדרישות חוק זה יביא לביטולו על ידי בתי המשפט ולא יהיה לו כל תוקף.
פגמים בהליך כבסיס לביטולו
פגמים בהליך בוררות שעלולים להביא לביטולו קשורים בדרך כלל להתנהלות בלתי תקינה של הבורר, או ההליך עצמו. סעיף 24 לחוק הבוררות מונה 10 מקרים כאלה ואנו נתמקד בכמה מהם.
אחד המקרים בהם ניתן לבטל את פסק הבוררות הוא כאשר מוכח שבעל דין לא קיבל את זכותו לטעון את טענותיו או להביא את ראיותיו כנדרש.
כך למשל, הליך בוררות שעסק בסכסוך נדל״ן והסתיים בקביעה שהבעלות בשטח שייכת לאחד הצדדים בוטל לבסוף בבית משפט אזרחי. ההליך התנהל בפני שלושה בוררים על פי ״שטר בוררין״ (הסכמה כתובה עליה חתמו הצדדים מראש). ואולם, התברר כי העדות החשובה בתיק, זו של אביו של הזוכה בדין, נשמעה בפני שני בוררים בלבד במקום שלושה, ולצד השני לא ניתנה אפשרות להתייחס לעדותו. בנוסף, הבוררים לא התייחסו די הצורך לעדים ולראיות של הצד שהפסיד.
פסק הבוררות בוטל בבית המשפט המחוזי והביטול אושר לפני מספר חודשים בבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי חופש הפעולה של הבוררים אינו מתיר להם להתעלם מראיות, לא לזמן עדים או לשמוע עדים בהרכב חסר (נקרא גם "מותב קטוע"). עוד נקבע כי העובדה שניתן להוציא פסק דין בבית דין צדק אינה הופכת את ההליך ל"שקוף" ואין לנהל אותו באופן נסתר מן הצדדים. בנסיבות אלה ביטל בית המשפט העליון את פסק הבוררות והוא חלף מהעולם כלא היה (רע״א 3744/17 מיום 19.9.17 מפי כב' השופט דר' יורם דנציגר).
לפסק דין זה חשיבות רבה בניהול הליכי בוררות במגזר הדתי. הליכים אלה חשוב שיתנהלו באופן תקין כך שפסקי הבוררות יהיו מוגנים מפני ביטול.
מעבר לפגמים שפורטו בפסק הדין, קיימים שיקולים נוספים שיכולים להביא בית משפט אזרחי לבטל את הפסק. לדוגמה, מקרים בהם הליך מינוי הבורר היה בלתי תקין, מצבים בהם הבורר פסק בנושאים שלא הוסמך לפסוק בהם (שלא בהתאם להסכמת הצדדים) ובשורת מקרים בהם שיקולי צדק ועיוות דין מחייבים זאת. לעיתים פסק בוררות יבוטל כאשר במסגרת ההליך התקיימו ישיבות בנוכחות צד אחד בלבד, ללא הסכמה או תיעוד מסודר.
משכך, בוררות צדק מחייבת לא רק דין צדק, אלא גם הליך של צדק. כאשר ניהול ההליך היה בלתי תקין, גם התוצאה פגומה ומקפחת וניתן לבטל אותה בפנייה לבתי המשפט.
* עו״ד רונן סטי ועו"ד שחר ולנר עוסקים באישור, ביטול וערעור על פסקי בוררות
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.