בשבוע שעבר הודיעה נשיאת בית המשפט העליון לשרת המשפטים כי שופטי העליון לא ישתפו עמה פעולה בוועדה לבחירת שופטים, לאחר שהשרה לא הסתייגה מהצעת חוק הקוראת לביטול הרוב המיוחד הנדרש למינוי מועמד.
סקר פסקדין: האם הנשיאה צודקת לדעתך?
בוועדה לבחירת שופטים חברים כיום שרת המשפטים איילת שקד, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שני שופטי בית המשפט העליון (רובינשטיין וג'ובראן), שר נוסף, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין.
הרכב הוועדה משרת שתי מטרות: הבטחת רמתם המקצועית הגבוהה של המתמנים לשפיטה (מסיבה זו רוב חברי הוועדה הם משפטנים) ומתן לגיטימציה ציבורית להליך הבחירה על ידי ועדה שמיוצגות בה שלוש רשויות השלטון ויש בה ייצוג לקואליציה ולאופוזיציה.
עד שנות התשעים התקבלו רוב החלטות הוועדה פה אחד. משנת 2008, בעקבות תיקון לחוק בתי המשפט, מינוי שופט עליון דורש רוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה, קרי, רוב מיוחד.
בחודשים הקרובים צפויים להיבחר ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון במקומם של הנשיאה מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, צבי זילברטל וסלים ג'ובראן שעתידים לפרוש ב-2017.
על ארבעת המקומות הללו מתחרים לא פחות מ-28 מועמדים, ובתקופה האחרונה חברי הוועדה התקשו להגיע להבנות בנושא. בעוד ששרת המשפטים מבקשת למנות מועמדים ימניים-שמרניים הדוגלים בהתערבות מינימלית בחקיקה ובהחלטות ממשלה, שופטי העליון תומכים במועמדים אקטיביסטיים יותר, כשברקע חברי הוועדה האחרים מושכים לכיוונים שלהם.
"הצבת אקדח על השולחן"
בשבוע שעבר שלחה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור לשרת המשפטים איילת שקד מכתב נוקב בו הודיעה לה כי שופטי העליון החברים בוועדה לא ישתפו עמה פעולה בבחירת שופטים לכהונה בעליון.
ברקע הודעה זו עומדת הצעת חוק פרטית שהוגשה באחרונה ומבקשת לשנות את מתכונת בחירת השופטים כך שלא יידרש יותר רוב מיוחד ויהיה די ברוב רגיל לצורך מינוי מועמד. מהלך זה נתפס על ידי הנשיאה כניסיון לא לגיטימי לשנות את "כללי המשחק" תוך כדי תנועה ולהקל על בחירת המועמדים בהם תומכת השרה תוך "הצבת אקדח על השולחן".
בתגובה, שרת המשפטים הבהירה כי כעיקרון היא תומכת בהידברות אך מטרת העל היא מינוי שופטים נוספים כדי שלא "לשתק את בית המשפט העליון" ולהקל על העומס המוטל ממילא על השופטים.
השרה הוסיפה כי אם עד לחודשים מרץ-אפריל (2017) לא יהיו הסכמות בין הגורמים הפוליטיים לבין הגורמים המקצועיים בוועדה, מה שיוביל ל"שיתוקה", היא תתמוך בקידום הצעת החוק לשינוי הרוב הנדרש למינוי שופט עליון.
סכנת פוליטיזציה
"איום" זה של השרה, אם יתממש, טומן בחובו סכנה לפוליטיזציה של מערכת המשפט בכלל ושל בית המשפט העליון בפרט.
מדובר במהלך פסול מיסודו שעלול לפגוע בעיקרון הפרדת הרשויות ובדמוקרטיה. מובן כי שופטים "יושבים בתוך עמם" ומחזיקים בדעות פוליטיות אך במסגרת תהליך בחירת השופטים יש להותיר את השיקול הפוליטי מחוץ למשחק.
אין לפגוע בדרישת הרוב המיוחד הקיימת כיום בוועדה למינוי שופטים המבטיחה כי את בחירת המועמדים ינחו שיקולים מקצועיים. אין לאפשר קידום מהלכים פוליטיים באמצעות מערכת המשפט, דבר העלול להביא לפגיעה נוספת של אמון הציבור בה.
מה דעתכם: האם טענת הנשיאה מוצדקת או שמדובר בהתערבות יתר בתפקיד המחוקק? הצביעו בסקר פסקדין
לקריאת מכתבה של נשיאת בית המשפט העליון לחצ/י כאן
* עו"ד ורד שדות עוסקת בדיני עבודה, זכויות אדם ועובדים
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.