בית הדין לעבודה דן בשאלה האם עולה חדש שעזב את הארץ וחזר אליה כעבור מספר שנים זכאי לקבל קצבת נכות בהתאם לכללים שחלים על עולים חדשים.
חרש-אילם שעלה ארצה בשנות ה-80', עזב אותה כעבור מספר שנים וחזר ב-2014, זכה לאחרונה בתביעה מול ביטוח לאומי לקבלת קצבת נכות רטרואקטיבית מיום חזרתו. סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל-אביב השופטת אריאלה גילצר-כץ הבהירה לביטוח הלאומי כי זכאותו של תושב חוזר לגמלת נכות מתעוררת לתחייה מרגע ששב לישראל.
התובע – חירש אילם שנולד ברוסיה – עלה ארצה ב-1982 ועזב כעבור 14 שנים. ב-2014 הוא חזר ארצה ובמקביל הגיש תביעה לקבלת קצבת נכות. בנובמבר אותה שנה ועדה רפואית של ביטוח לאומי קבעה לו 60% נכות על החירשות ו-40% על האילמות.
אולם בינואר 2015 פקיד התביעות של המוסד דחה את תביעתו בטענה שאובדן כושר ההשתכרות המלא שלו אירע באוגוסט 2013 – בתקופה שבה לא היה תושב ישראל, ולכן הוא לא זכאי לגמלה. כמו כן נקבע כי מאחר שהתובע עזב את הארץ הוא לא זכאי לקצבה כיוון שאיבד את זכויותיו כעולה חדש.
התובע לא התייאש והגיש כעבור כשנה תביעה חוזרת. הפעם נקבע לו נכות של 90% ודרגת אי כושר מלאה. בתביעה זו הוא זכה בקצבת נכות זמנית מדצמבר 2015 עד אוגוסט 2016 אבל התובע ביקש לקבל קצבה רטרואקטיבית מיום חזרתו ארצה.
התובע טען כי מעמד של "תושב חוזר" שקול למעמד של עולה חדש בכל הנוגע לזכויות מביטוח לאומי. משכך, הרי שהחוק רואה בו כמי שהליקויים מהם הוא סובל מלידה אירעו בישראל. בנסיבות המקרה שלו, שבהם נקבעה לו נכות כללית גבוהה ביותר בדרגת אי כושר מלאה – יש לראות בו כמי שזכאי לקצבת נכות מרגע שחזר לארץ.
ביטוח לאומי התנגד לפרשנות זו אך סגנית הנשיאה אריאלה גילצר כץ ונציגי הציבור דווקא הסכימו עמה.
שוויון זכויות
השופטת גילצר כץ הציגה את הוראות החוק הרלוונטיות והסבירה כי כעקרון רק מי שהיה תושב ישראל בזמן שנכותו נגרמה זכאי לגמלת נכות. אחד החריגים בחוק הוא עולה חדש – במקרה כזה קובע החוק כי "מי שעלה כאשר הוא נכה יהיה זכאי לגמלה".
השופטת ציטטה מפסק דין מכונן שניתן בנושא בבית הדין הארצי לעבודה, שם הודגש כי מטרת הסעיף הזה היא להשוות בין הזכויות של עולים נכים לבין נכים שנכותם נגרמה בארץ.
בהקשר זה השופטת תהתה האם העובדה שהתובע עזב את הארץ וחזר אליה – כלומר, הוא במעמד של תושב חוזר – משפיעה על זכויותיו. תשובתה על כך הייתה כי מאחר שזכותו לגמלת הנכות נוצרה ביום העלייה ארצה הוא לא איבד אותה למרות עזיבתו. ההשפעה היחידה של העזיבה היא כי הוא לא זכאי לקבלת הגמלה בתקופה שבה לא גר בישראל. אבל "עם חזרתו ארצה, 'התעוררה' זכאותו לחיים וקמה זכאותו לקצבת נכות".
לפיכך, התביעה התקבלה והתובע זכה בקצבת נכות רטרואקטיבית – מיום שחזר לישראל.
* עו"ד דוד סער מייצג בהליכים מול ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.