הפסד נוסף לתושבי חיפה שביצעו חריגת בנייה

הדיירים פילסו פתח יציאה לגג והניחו שם רכוש פרטי. אף שממילא הבניין כולו עתיד להיחרב במסגרת התחדשות עירונית – שתי ערכאות קבעו כי עליהם להרוס בינתיים את הבנייה הלא חוקית

תושבי חיפה שסללו מבנה יציאה מדירתם לגג הבניין תוך סטייה מההיתר שקיבלו, חויבו ביולי האחרון להרוס אותו. הם ערערו למחוזי בחיפה אלא שגם שם רשמו הפסד: סגנית הנשיא תמר נאות פרי (אב"ד), השופט מוחמד עלי והשופטת לובנה שלאעטה חלאילה דחו את הערעור פה אחד וחייבו את בני הזוג להרוס את שבנו, הגם שהבניין כולו צפוי להיהרס בקרוב במסגרת תמ"א 38 או פינוי בינוי.

הצדדים גרים בבניין בן ארבע דירות, הממוקם בשדרות הנשיא שבחיפה. בעוד המשיבה גרה בקומת הקרקע, המערערים גרים מעליה, בקומה הצמודה לגג. בשלב מסוים ביקשו האחרונים היתר לצורך בניית פתח יציאה לגג, והוועדה המקומית אישרה אותו בתנאים. בהמשך הם בנו את הפתח, עם גרם מדרגות שיקשר בין דירתם לגג. השכנה מלמטה, שהבחינה באי-התאמה בין ההיתר שניתן למציאות בפועל, הגישה תביעה לבית משפט השלום בחיפה.

ביולי האחרון התקבלה תביעת הדיירת להריסת המבנה הבלתי חוקי שבנו בני הזוג. השופט אורי גולדקורן נימק כי הגם שהבניין כולו בדרך להריסה לצורך התחדשות עירונית, הרי שאין לדעת כמה שנים יחלפו עד אז - ובינתיים אין הצדקה להמשיך ולפגוע בזכויות השכנה. מכאן הערעור שהגישו בני הזוג לבית המשפט המחוזי לפני כחודשיים.

לטענתם בית משפט השלום טעה בכך שקיבל את התביעה והורה על הריסת מבנה היציאה לגג. הדיירת, לעומתם, טענה שפסק הדין נכון ואין להתערב בו.

הודה בהפרת ההיתר

שופטי המחוזי קבעו פה אחד שיש לדחות את הערעור, זאת למעט חיוב בני הזוג בפסק הדין לשפות את הדיירת עבור הוצאות הריסת המבנה הבלתי חוקי, ככל שהם לא יעשו זאת בעצמם. השופטים הסבירו שהצדדים נענו להצעתם לוותר על הוראה זו, ולכן היא תבוטל.

אשר לעיקר הערעור – הנוגע לעתיד פתח היציאה לגג שסללו בני הזוג – כתבו השופטים שהם אינם רואים לנכון להתערב בקביעת שופט השלום לפיה המבנה הוקם תוך סטייה מההיתר, שכן הקביעה מבוססת על הראיות ואף על הודאת המערער בכך.

כך, בבית משפט השלום הודה האיש כי מבנה היציאה בנוי בגובה החורג מהמותר על-פי ההיתר, ובנוסף שהוא הפך את המקום ל"חדרון קטן" אליו הכניס ספריה ומחשב לילד, ואף התקין בו פרגולה שבה יושבים בני המשפחה מדי פעם בשעות הערב.

לדברי השופטים, "תצורת מבנה היציאה והשימוש בו כמתואר מפי המערער אכן מחייבים את המסקנה בדבר אי התאמה להיתר".

בהמשך ציינו השופטים שגם בנוגע לנדבך הנוסף של פסק הדין – השלכות ההפרה וחומרתה, על רקע ההריסה הצפויה ממילא של הבניין – הם לא רואים לנכון להתערב. "השימוש שעושים המערערים במבנה היציאה משך זמן רב, שלא בהתאם להיתר, מצדיק את מתן הסעד שהתבקש, במיוחד שעה שהמערערים מבקשים כי מצב זה ימשך עוד תקופה ממושכת", הדגישו.

בנסיבות אלה הורו השופטים על דחיית הערעור (למעט עניין השיפוי לדיירת כמצוין לעיל), ועל חיוב בני הזוג בהוצאות משפט בסך 15,000 שקל לטובת שכנתם מלמטה.

• ב"כ המערערים: עו"ד ג'ובראן
• ב"כ המשיבה 1: עו"ד שילה ועו"ד סלום
• ב"כ המשיבה 2: עו"ד וינברגר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.