דיירי בניין ישן בירושלים הגישו תביעה נגד שכן שסירב להצטרף לפרויקט בטענה לחוסר שוויון בתמורות. המפקחת התרשמה שההתנגדות נובעת מרצונו לקבל את דירת הגג
המפקחת על רישום מקרקעין בירושלים, אביטל שרייבר, קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו בעלים של 26 דירות בבניין בירושלים נגד דייר שסירב לחתום על הסכם תמ"א 38. היא קבעה כי הסרבן לא הוכיח שקופח, וכי מהעדויות עלה שהוא זה שמבקש לקבל תמורה עודפת, בדמות דירת היזם בקומה העליונה. היא הורתה לו לחתום על ההסכם בתוך 14 יום וחייבה אותו בהוצאות.
הבניין נבנה בשנות ה-70 של המאה הקודמת והוא כולל 32 דירות בשני מבנים נפרדים. התובעים התקשרו בהסכם עם חברה יזמית לביצוע פרויקט חיזוק בבניין. ב-2019 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה את בקשת התובעים להיתר בניה.
הם טענו כי התנגדות הנתבע נובעת מסיבות לא רלוונטיות ובכלל זה רצונו בהליך פינוי בינוי במקום הליך חיזוק לפי תמ"א 38. הם הדגישו כי על פי הסכם התמ"א כל דירה תקבל תוספת של 25 מ"ר הכוללים חדר נוסף וממ"ד וכחלק מכך מרפסת בשטח של עד 12 מ"ר. בנוסף, היזם יבצע שיפוץ בבית המשותף, יוסיף לו מעליות ויכשיר מקומות חניה. לטענת התובעים, סירוב הנתבע גורם להם נזקים עצומים.
הנתבע טען מנגד כי ישנו אי שוויון בתמורות שמקבלים הדיירים, שבא לידי ביטוי בהסכמים פרטניים שהתובעים הסתירו ובהבטחות בעל פה. הוא הוסיף כי הוא מעוניין בדירת הפנטהאוז בגלל בעיות בריאות שיש לו כנפגע פעולות איבה, ובין היתר אי סבילות לרעשים. הוא ביקש לקבל או לרכוש את דירת הפנטהאוז (המיועדת ליזם) על פי אומדן של שמאי.
עוד לטענתו, מדובר ביזם חסר ניסיון בפרויקטים של תמ"א ו"אין סיכוי" שישלים את הפרויקט. הוא הוסיף כי כל שטח המרפסת בדירתו מקורה ולא נותר מקום לסוכה.
פעל באופן מכביד
המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין בירושלים, אביטל שרייבר, ציינה שאין מחלוקת כי הבניין לא עומד בתקן הנדרש מפני רעידות אדמה. היא הוסיפה כי בפסקי הדין העוסקים בחוק החיזוק צוינה החשיבות הרבה של קידום פרויקטים מסוג זה. עוד ציינה המפקחת כי מהראיות עלה שמדובר ביזם שהוא קבלן ותיק, ועוסק בפרויקטים מורכבים של בניה.
באשר לטענה בעניין השוויון בתמורות היא כתבה כי בדומה לשאר הדירות, דירת הנתבע צפויה לקבל תוספת של 25 מ"ר ומרפסת בשטח של 12 מ"ר המאפשרת בניית סוכה שכן חלקה פתוח לשמיים. תמורות אלה לצד חיזוק הבניין והוספת מעלית תביא לעליית ערך דירת הנתבע. זאת ועוד, היזם התחייב לשלם לכל בעל דירה 80,000 שקל עבור דמי שכירות לתקופת העבודות, ולא הוכח שבעלי דירות אחרים קיבלו תמורות עודפות.
המפקחת התרשמה שהנתבע פעל באופן מכביד ביותר מול היזם תוך הצבת דרישות בלתי סבירות כתנאי לחתימה על ההסכם, וניהל משא ומתן שלא תום לב, ללא כוונה אמיתית להגיע להסכמות.
לדבריה, בסופו של דבר הסתבר שעיקר טענות הנתבע התייחס לרצונו לרכוש או לקבל חלף דירתו את דירת הפנטהאוז שתבנה במסגרת הפרויקט, תוך שהמחיר לא ייקבע על ידי היזם אלא על ידי שמאי. היא הבהירה כי לבעלי הדירות האחרים לא ניתנת זכות כזו ביחס לדירה כלשהי מדירות היזם, לכן ודאי שהנתבע לא זכאי לכך וקבלת דרישתו תיצור חוסר שוויון.
לפיכך קיבלה המפקחת את התביעה וקבעה שעל הנתבע לחתום על ההסכם. הנתבע חויב בהוצאות בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד זקן כרמי
- ב"כ הנתבעים: לא צוין
אורי בן-עטיה
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.