תקבל חצי מרכבי האספנות של בעלה אבל לא תירשם כבעלים

הסכם הממון בין בני הזוג קבע חלוקת רכוש שווה. האישה טענה כי ההסכם מחייב את בעלה לרשום חצי מאוסף המכוניות שלו על שמה, אבל הדיינים סברו שההסכם שותק בנושא זה.

בית הדין הרבני בנתניה דן לאחרונה בסכסוך בין בני זוג מבוגרים ועתירי נכסים, שנפרדו בשנה שעברה וחתמו על הסכם ממון שקבע חלוקת רכוש שוויונית בנכסיהם, שכללו רכבי אספנות רבים שנרכשו על ידי הבעל ונרשמו על שמו בלבד. האישה ביקשה לחייב את בעלה להעביר חצי מהרכבים על שמה במשרד הרישוי אבל הדיינים סברו שבהיעדר הוראה מפורשת הסכם – אין הצדקה לשינוי הרישום. עם זאת, הובהר לבעל שהאישה רשאית להשתמש בחצי מהאוסף.

במסגרת בקשה לאכיפת הסכם ממון, טענה האישה כי בעלה היה אמור להעביר על שמה חצי מרכבי האספנות שלו אך לא עשה זאת. היא דרשה להורות לו לפעול בהתאם להסכם או לחילופין לשלם לה מחצית מהשווי שלהם.

אבל הפרשנות של הבעל להסכם הייתה שונה. לטענתו, בפועל הכוונה הייתה שאם ימכור את הרכבים יצטרך להעביר לאשתו חצי מהתמורה. הוא טען כי העובדה שהוא חתם על ייפוי כוח לצורך העברת הזכויות לגבי כל הנכסים האחרים למעט המכוניות, מחזקת את טענתו.

כמו כן, הוא טען כי המטרה היא שהרכבים האלה יעברו בסופו של דבר לנכד שלהם. במענה לטענה זו השיבה האישה כי בדיוק בגלל זה היא רוצה שהרכבים יירשמו גם על שמה – כדי שהנכד ידע שגם היא דאגה לו.

שאלה פרשנית

ראש אבות בית הדין הרב אברהם מאיר שלוש והדיינים הרב שמואל אברהם חזן והרב רפאל זאב גלב ציינו כי אין ספק שהרכבים שייכים גם לאישה – ואף בעלה מסכים לכך.

העניין היחיד הוא סוגיית רישום הבעלות במשרד הרישוי – כאשר הפרשנות של שני הצדדים להוראות ההסכם שנויה במחלוקת.

הדיינים ציינו כי בשום מקום בהסכם לא נכתב במפורש שהבעל צריך להעביר את הבעלות ברכבים, ולכן מדובר בשאלה פרשנית: האם כוונת הצדדים הייתה כי שיתוף ברכבים משמעותו גם פעולה אקטיבית של העברת בעלות.

לאחר שסקרו את עמדת פוסקי ההלכה במקרים דומים, הדיינים השיבו על השאלה בשלילה. הדיינים קבעו כי העובדה שלגבי נכסים אחרים הבעל צריך לחתום על ייפוי כוח להעברת זכויות, ואילו לגבי הרכבים ההסכם שותק, אכן מחזקת את עמדת הבעל.

כמו כן, הפנו הדיינים לשיטה הפרשנית המופיעה בשולחן ערוך, ולפיה כשאין אמירה ברורה וחד-משמעית בהסכם ידו של בעל הנכסים המקורי על העליונה.

עם זאת, הדיינים הבהירו כי אף שאין לחייב את הבעל לשנות את הרישום, האישה רשאית להשתמש ברכבים ככל שתחפוץ. בנוסף הם הדגישו כי הבעל צריך לעמוד מאחורי ההסכם במובן זה שאם יחליט למכור את הרכבים הוא יצטרך לחלוק עם אשתו בתמורה.

לפיכך, בקשת האישה נדחתה אך היא קיבלה גושפנקא על בעלותה בחצי מהרכבים, והצדדים התבקשו לחלק את הרכבים ביניהם.

• ב"כ המבקשת: עו"ד משפחה שרין סולן
• ב"כ המשיב: עו"ד אלעזר פריינד

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.