ביטוח לאומי טען שרק נשים יכולות להתחיל את חופשת הלידה לפני הלידה ולקבל על כך תשלום. בית הדין הארצי לעבודה החליט לשים סוף לאפליה
בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה בפסק דין חשוב ותקדימי כי גבר יחידני שהביא לעולם ילדה בפונדקאות בחו"ל ויצא לחופשת לידה לפני הלידה, זכאי לקבל דמי לידה עבור התקופה הזו בדיוק כמו אישה. פסק הדין ניתן בניגוד לעמדתו של ביטוח לאומי שטען שהוראת החוק הרלוונטית חלה רק על נשים הרות.
פסק הדין ניתן בערעור שהגיש עורך דין רווק שב-2017 הביא לעולם ילדה מזרעו בהליך פונדקאות בארצות הברית, משום שלא הייתה לו, ועדיין אין, אפשרות חוקית לפונדקאות בישראל. מצב זה עומד להשתנות בקרוב בעקבות פסיקת בג"ץ מיולי האחרון שהורתה לבטל תוך חצי שנה את ההגדרות שמדירות גברים יחידים ובני זוג מאותו מין מחוק הפונדקאות.
מכל מקום, המערער לקח חופשה מהעבודה כשבועיים לפני הלידה כדי להתארגן לקראתה וללוות את הפונדקאית. אלא שביטוח לאומי הסכים לשלם לו דמי לידה רק עבור החופשה בתקופה שאחרי הלידה. זאת, כיוון שלגישתו הזכות לקבל דמי לידה על יציאה לחופשת לידה מוקדמת שמורה רק לאישה שנושאת את ההיריון בגופה – כדי להגן על הבריאות שלה ושל העובר.
לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב דחה תביעה שהגיש המערער נגד ביטוח לאומי בעניין זה, הוא ערער לבית הדין הארצי לעבודה וזכה במבוקשו.
אין ביסוס לגישה
את פסק הדין העיקרי כתבה השופטת סיגל דוידוב מוטולה, שהרחיבה על המצב המשפטי הבעייתי בו נמצאים גברים יחידנים ובני זוג מאותו מין בשל היעדרו של הסדר פונדקאות ראוי. מצב שכאמור אמור להשתנות בקרוב נוכח פסיקת בג"ץ. היא ציינה כי כתוצאה מכך גברים כמו המערער נאלצים לעבור הליכי פונדקאות בחו"ל, מה שמצריך התארגנות לפני הלידה.
הקביעה המרכזית והחשובה של השופטת, שהתקבלה על חבריה להרכב, השופטים רועי פוליאק וחני אופק גנדלר, הייתה שאין הבדל בין נשים לבין גברים שנאלצו להביא ילדים בפונדקאות בחו"ל בהקשר של ההוראה בחוק הביטוח הלאומי שמזכה נשים הרות בדמי לידה עבור התקופה שלפני הלידה.
השופטת קבעה כי ביטוח לאומי כבר הכיר בזכאות של אבות יחידנים ובני זוג מאותו מין לדמי לידה. באותה רוח, יש לקבוע שגם הסעיף שמזכה אישה בהיריון בדמי לידה עבור יציאה לחופשת לידה מוקדמת, חל על גברים כמו המערער, שאין להם מענה חלופי בחקיקה.
עוד קבעה השופטת שאין בחוק שום ביסוס לטענת הביטוח הלאומי שהזכות לקבל דמי לידה על התקופה שלפני הלידה ניתנה מטעמים בריאותיים בלבד. היא הבהירה שהזכאות מתגבשת ללא שום קשר למצב הבריאותי – כל עוד העובד או העובדת עומדים בתנאים שנקבעו בחוק, כמו קיומו של היריון (במקרה של גבר – של פונדקאית), הפסקת עבודה ותקופה מרבית של חצי מחופשת הלידה שמזכה בדמי לידה (שבעה שבועות וחצי).
לפיכך הערעור התקבל ונקבע כי המערער זכאי לקבל את דמי הלידה מהיום שבו נסע לארה"ב כדי להתכונן ללידת בתו. עם זאת, השופטת הבהירה כי פסק הדין מתבסס על המצב החוקי שחל במועד שבו נולדה בתו ולא ידוע מה יהיה תוקפו ברגע שההגדרות המפלות בחוק הפונדקאות יבוטלו בהתאם לפסיקת בג"ץ.
ביטוח לאומי חויב לפיכך לשלם למערער את הפרשי דמי הלידה בתוספת הוצאות של 8,000 שקלים.
לפסק הדין בתיק עב"ל 66181-05-20
- ב"כ המערער: עו"ד נטע יראוני
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד אפרת לבנוני
עו"ד איתי שרייבר
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.